נציגות הבית השותף של מתחם לב העיר בתל אביב הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב עתירה מנהלית כנגד החלטת ועדת הערר לתכנון ולבנייה מחוז תל אביב, הדוחה את הערר שהגישה כנגד החלטת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, לפיה ניתן להקים בריכות שחייה על גגות הבניין במתחם, שהינו בן 26 קומות ובו 69 יחידות דיור. בסך הכול במתחם שנבנה על-ידי אוניל בניה שבבעלות היזם
אליעזר פישמן ישנן 168 יחידות דיור.
בקשת היתר הבנייה הוגשה על-ידי רונית פישמן אופיר, חברה בדירקטוריון החברה, ורונית פורת מנכ"ל החברה, ובה התבקש היתר להקמת ג'קוזי על גג פרטי בשתי דירות ולהקמת בריכה בגג פרטי בדירה נוספת במתחם. על-פי התוכנית החלה במתחם, ניתן לבנות בתחום הפרויקט בריכת שחייה מקורה בשטח מרבי של כ-500 מ"ר.
פוטנציאל לעוד בריכות בערר, שהוגש על-ידי נציגות הבית המשותף, נאמר כי אם תאושר בריכת השחייה המבוקשת כי אז קיים בבניין פוטנציאל להקמת 11 בריכות על הגגות הפרטיים בפרויקט - דבר אשר ישנה לחלוטין את אופיו, ואף יפגע במראה החיצוני של המבנים.
עוד נטען בערר כי משנקבע בתוכנית כי ניתן לבנות במקום בריכת שחייה של עד 500 מ"ר, הרי שיש לראות בכך משום הסדר שלילי המונע אפשרות בניית בריכות פרטיות על גגות הבניין.
אולם ועדת הערר המחוזית לא השתכנעה כי הקמת בריכת שחייה תשנה את אופי הבניין גם אם ב-11 מבין 168 הדירות יהיו קיימות בריכות פרטיות.
בנוסף, לדעת ועדת הערר אין כל ממש בטענה כי הקמת הבריכות תפגע במראה החיצוני של הבניין, שכן לאור גובהו של הבניין כלל לא יהיה ניתן לראות את הבריכות מהרחוב. בנוסף, קבעה הוועדה כי הוראת התוכנית, המאפשרת הקמת בריכת שחייה של עד 500 מ"ר בתחום התוכנית, אינה מהווה הסדר שלילי המונע הקמת בריכות שחייה פרטיות על גג הבניין.
השפעה על הגגות בעתירה, שהוגשה על-ידי נציגות הבית המשותף, לביטול החלטת ועדת הערר המחוזית לפיה ניתן להקים בריכות שחייה על גגות בתים משותפים בהיות שימוש זה אינהרנטי למגורים, נאמר כי מדובר בהחלטה בעלת השלכות רוחב משמעותיות המשפיעה על כלל ה"חזיתות החמישיות" (הגגות) במחוז תל אביב ולמעשה בכל המדינה.
למעשה, נאמר בעתירה, בהינף קולמוס של ועדה בת 5 חברים שינתה מדינת ישראל את פניה של ה"חזית החמישית" שלה, ומעתה ואילך כל גג בית מגורים בישראל ואולי אף בפנים הדירות, יכול שיכלול בריכת שחייה. כמו-כן אם למשל ירצה מוסד תכנון להכין תוכנית המייעדת גגות למטרה "ירוקה" או אחרת, הוא יצטרך לשלם לבעלי כל הגגות פיצויים עצומים בגין כך.
לדברי העותרת, קביעתה של ועדת הערר מתעלמת מההבדל התהומי הקיים בין מגורים בבית משותף למגורים בבית פרטי צמוד קרקע, ולאדם הרוכש דירה בבית משותף אין ציפייה סבירה כי שכנו הדר בקומה העליונה יבנה לו בריכת שחייה פרטית על הגג מעל לראשו.
עוד טוענת העותרת המיוצגת על-ידי עוה"ד
יובל גלאון, מיכאל טירר ו-סיוון רוזנבלט כי בריכת שחייה אינה שימוש אינהרנטי לכל מגורים וכי יש צורך בתוכנית כלשהי על-מנת לאפשר בריכות שחייה פרטיות בבתים משותפים.