בוועדה לזכויות הילד בכנסת, נחשף (יום ג', 12.11.13) מחקר ראשון מסוגו שנערך בארץ, והמלמד על ההיקף הנרחב של התעללות בילדים
המחקר נערך על-ידי המרכז לחקר החברה באוניברסיטת חיפה, בשיתוף משרד החינוך וחברת טראיאנה, ובחן באופן נרחב את היקף תופעות ההתעללות, ההזנחה והפגיעה בקרב ילדים ובני נוער בישראל. המחקר בוצע בקרב מדגם מייצג של 8,239 ילדים יהודים ו-2,274 ילדים מהמגזר הערבי בני 16-12.
הנתון החמור ביותר העולה מן הדוח מצביע על כך ש-48.5% מהילדים דיווחו שחוו סוג אחד או יותר של פגיעה. לפחות 17% מקרב אותם נפגעים דיווחו כי חוו פגיעה מינית ו-8.3% מהם דיווחו כי נפגעו פגיעה מינית חמורה. כמחצית מהילדים שדיווחו על פגיעה מינית ציינו כי הפגיעה אירעה יותר מפעם אחת וציינו כי היא נמשכה לאורך השנה האחרונה. אחד הנתונים הבולטים בדוח מגלה שכמעט שליש (29.7%) מהפגיעות המיניות בקרב ילדים בוצעו בתוך המשפחה. עוד חושף הדוח כי מרבית (78.5%) מקרי הפגיעה הפיזית בילדים בוצעו בידי בן המשפחה הקרובה. כרבע מהילדים שנחשפו לפגיעה פיזית דיווחו כי נפצעו בעקבותיה ו-18.8% מהם אף פונו לקבלת טיפול רפואי. עם זאת רק 63.5% דיווחו על הפגיעות שחוו לגורם כלשהו.
בין השאר דיווחו הנשאלים על פגיעה רגשית מצד בני משפחתם. לפחות 27.8% מהילדים סיפרו כי חוו פגיעה רגשית מצד הוריהם ואחיהם, בין השאר מדברים רעים שאמרו עליהם ומיחס משפיל שבו נקטו כלפיהם. לפחות 15% דיווחו בנוסף גם על הזנחה רגשית שהתבטאה בין השאר בתחושה של חוסר אהבה ואהדה והיעדר תמיכה מצד בני המשפחה הקרובה.
הדוח מלמד כי בני משפחה וחברים מהווים עדיין כתובת עיקרית לפניות של ילדים במקרה של פגיעה כלפיהם, זאת בעוד שמיעוט ניכר מהילדים שחוו התעללות או פגיעה העדיפו לפנות דווקא לגורם מקצועי כלשהו. נתון זה מושפע מחומרת הפגיעה בילד, שמעודדת אותו לפנות לגורמי סיוע מקצועיים ככל שאופי הפגיעה קשה יותר.
בנים ערבים נפגעים יותר שלושת הנימוקים הבולטים שסיפקו ילדים להימנעות מחשיפת דבר הפגיעה בהם נבעו בעיקר מבושה (67.8%), מפחד (65.1%) ומחשש מהפוגע (52.5%). שלושת הגורמים הבולטים שילדים שנפגעו ציינו ככאלה שעיכבו אותם מלחשוף את הפגיעה ולדווח עליה לגורם כלשהו הם בושה (67.8%), פחד (65.1%) וחשש מהפוגע (52.5%). בקרב האוכלוסיה הערבית התמונה דומה למדי: יותר משני שלישים מהילדים דיווחו שחוו פגיעה מסוג כלשהו, מה שמצביע על היקפם הבלתי נתפס של מקרי האלימות וההזנחה בקרב ילדים ונוער במגזר.
כרבע מהילדים במגזר הערבי דיווחו כי נחשפו לפגיעה מינית, וכמחצית מהם העידו כי נפגעו יותר מפעם אחת. יותר ממחצית מהילדים שנפגעו (54.7%) ציינו כי הפגיעה המשיכה גם במהלך השנה האחרונה. שני שלישים מהילדים שנפגעו מינית נפגעו בתוך המשפחה.
עוד מצביעים הנתונים על כך שבנים מן המגזר הערבי מצויים בסיכון גבוה יותר לפגיעות פיזיות ומיניות לעומת בנות, החשופות יותר לפגיעות רגשיות ולאלימות במשפחה. לפחות 27.6% מהילדים סיפרו כי חוו פגיעה פיזית, וכשליש מהנשאלים דיווחו כי הוזנחו פיזית בידי הוריהם. מרביתם גילו כי בעקבות ההזנחה אף לקו במחלות, שבלפחות 60% מהמקרים הסתיימו בקבלת טיפול רפואי.
חייבים להתעשת יושב-ראש הוועדה, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (הליכוד ביתנו) הדגישה בדיון כי "התופעה הפכה למגפה של ממש, ועל כל החברה הישראלית להתעשת. הצעד הראשון לתיקון - הוא להסתכל במראה ולהודות בבעיה". היא ציינה כי הקמת נציבות לזכויות הילד, תהיה אבן-פינה לטיפול בילדים בכלל, ובנפגעי עבירות אלימות בפרט. החוק להקמת נציבות שכזאת, פרי יוזמתה של לוי-אבקסיס, אושר היום פה-אחד בקריאה טרומית במליאת הכנסת.
בדיון אמר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, כי "החוקרים לא טעו. אנחנו טעינו ולא הצלחנו להגן על הילדים. מדובר בממדים עצומים של התופעה". לדברי ח"כ
יעקב מרגי (שס) מדובר ב"מכת מדינה שכולנו חוטאים בה. ברוב המקרים הזירה היא הבית והמשפחה, ודרך העצמה-הורית וחינוך ההורים נוכל למזער את התופעה". ח"כ פנינה תמנו-שטה (יש עתיד) אמרה כי המחקר "צריך להרעיד את החברה הישראלית כולה. המדינה - ולא חברה פרטית - היה צריכה להוביל ולממן מחקר שכזה".
הילה סגל, הממונה על מניעת פגיעה במשרד החינוך הוסיפה כי "יצירת קשר משמעותי עם מבוגר, היא כיוון נכון לעודד ילד על פגיעה. אנו במשרד החינוך מודעים לכך פועלים בעניין".
לדברי חנה סלוצקי, עובדת סוציאלית לחוק הנוער במשרד הרווחה, "מהשטח עלתה לנו תחושה, שממדי התופעה, הרבה לדיווחים המתקבלים. טוב שהפונים לא פונים ישר לעובדת-סוציאלית אלא מספרים להורה או לקרוב. זו דרך יותר בריאה".
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית אמרה כי "הנתונים שהתפרסמו חמורים ומזעזעים. אנחנו במרכזי הסיוע נפגשים כל יום עם אותם ילדים שגדלו, נשים וגברים שעברו פגיעה מינית בילדות ומאז נאבקים להתמודד עם טראומה זו, קשה מנשוא.
פגיעה מינית גוררת שינויים בהתנהגות הילד, ואם המשפחה, המורה או כל אדם הנמצא בקשר עם הילד יבחינו בשינויים הללו, הם יוכלו להגיש עזרה. על החברה הישראלית להבין כי מדובר פה בנגע חמור, שיש להיאבק בו במלוא העוצמה".
הערב (שלישי) אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק להקמת הנציבות לזכויות הילד במשרד המשפטים. גוף זה אמור לייעץ למשרדי הממשלה בעניין קידום זכויות ילדים והגנה עליהם וכן ליזום תיקוני חקיקה ולהגיש חוות דעת בתחום. על-פי הצעת החוק שהגישה יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, תזכה הנציבות למעמד עצמאי שיאפשר לה לדרוש מכל גוף מבוקר מידע הנדרש לה לצורך ביצוע תפקידיה.
"מדובר בלא פחות ממהפכה בתחום", אמרה ח"כ אבקסיס לאחר אישור ההצעה. "חסר תיאום בין זרועות השלטון השונות הפועלות בעניינם של ילדים ופעולות הנדרשות לצורך יישום זכויות ילדים נופלות בין הכיסאות, והנציבות באה לשנות מצב זה מהיסוד".
