עו"ד גולן משעלי ממשיך ב"מלחמתו" כנגד השימוש המטעה של גופי מזון שונים במילה "שוקולד" במוצריהן בניגוד לאיסור ההטעיה, הקובע שאין לכנות מוצרים שהתקן לא חל עליהם בשם "שוקולד".
משעלי הגיש בסוף השבוע שתי תביעות ובקשות לאישורן כייצוגיות כנגד חברות יוניליוור ומוצרי איכות אמריקנים בעלת מפעל לייצור גלידות בן&ג'ריס בבאר טוביה.
19 מיליון ש"ח בתביעה ובבקשה לאישורה כייצוגית בהיקף מוערך של 19 מיליון ש"ח שהוגשה על-ידי יורם גלוזברג כנגד יוניליוור, נאמר כי עניינה הוא במוצר "כריות - שוקולד לבן" הנמכר לכאורה כמוצר שוקולד ו\או כמוצר המכיל שוקולד לבן כאשר בפועל המוצר אינו מכיל שוקולד תוך הטעיית הצרכנים לרכוש את המוצר תוך כינוי ושימוש במילים "שוקולד לבן" בשם המזון בניגוד להוראות הדין.
בתביעה ובבקשה לאישורה כייצוגית בהיקף מוערך של כ-60 מיליון ש"ח שהוגשה כנגד מוצרי איכות אמריקנים נטען כי עניינה במוצרים המכונים בשמות: "שוקולד - גלידת שוקולד", "ניו-יורק סופר - גלידת שוקולד" עם חתיכות פאדג', פאדג' לבן, פקאנים, אגוזי מלך ושקדים מצופים, ו"שוקולד בראוניס - גלידת שוקולד" עם חתיכות בראוניס.
לדברי התובעים, המשיבות הפרו חוזה עם הצרכנים בכך שלא קיימו אחר הבטחותיהן והתחייבויותיהן סיפקו נכס שונה מהתיאור ושונה מן המוסכם, וכן אין בו את האיכות והתכונות ואינו מתאים למה שהוצג ולכאורה הוסכם בין הצדדים.
רכיב חיוני בכתבי התביעה נאמר כי הדגשת הרכיב "שוקולד" בשם מזון שאין בו שוקולד כאשר הרכיב שוקולד המופיע בשם המזון הוא חיוני לאפיונו של המוצר ומשפיע מהותית על תפיסת המזון בעיני הצרכן הינה הפרת חוה חקוקה וזאת בניגוד להוראות הדין ולתקן ומהוה הטעיית הצרכן ובכוונה להטעותו.
לדברי התובעים, בהתאם לתקן רלוונטי קיימת חובה קוגנטית לפיה במוצרים אשר שמם כולל רכיב כלשהו יש לסמן ברשימת הרכיבים גם את האחוז שמהווה אותו רכיב מתכולת המוצר ו\או כאשר שם המזון מתקשר בדרך כלל בעיני הצרכן לרכיב, ו\או אשר רכיב חיוני לאפיונו של מוצר המזון, או לצורך אבחנה בינו לבין מוצר מזון אחר, הרי חובה קוגנטית לסמן את תכולת הרכיב באחוזים למאה וכן לסמן זאת בסמוך לשם המזון או ברשימת הרכיבים.
התובעים טוענים כי מאחר שהרכיב שוקולד/ה צוין בשם המזון היה על המשיבות לסמן את תכולת הרכיב באחוזים למאה וכן לסמן זאת בסמוך לשם המזון או ברשימת הרכיבים. אשר על כן מתבקש בית השפט לחייב את הנתבעות לפצות את ציבור הצרכנים בגין נזקיהם הבלתי ממוניים המתבטאים בעוגמת-נפש ובשאט-נפש שחשו לאחר גילוי התרמית וההטעיה, ובגין הפגיעה באוטונומיה ושלילת חופש הבחירה.
בנוסף, מתבקש בית המשפט לפסוק לציבור הצרכנים פיצוי בגין נזקיהם הממוניים המתבטאים בעלות המוצרים.