לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הוט מובייל בטענה למשלוח דברי פרסומות ("ספאם") ללקוחותיה לאחר שמסרו את סירובם להמשך קבלת דברי הפרסומת. המבקש, עו"ד אדי בליטשטיין, לקוח של הוט מובייל, טוען כי החברה ניצלה את הסכמתו לקבלת חשבוניות חודשיות באמצעות כתובת הדואר האלקטרוני בה הוא משתמש, והעבירה אליו עם החשבוניות החודשיות דברי פרסומות.
לדברי המבקש, הוא פנה אל הוט מובייל באמצעות הדואר האלקטרוני וביקש ממנה לחדול ממשלוח פרסומות בכל דרך שהיא, אולם החברה התעלמה מהבקשה והמשיכה לשלוח לו דברי פרסומת המעודדים אותו לרכוש מכשירים ו/או שירותים.
המבקש מציין כי אין זו הפעם הראשונה בה מתדיינת הוט מובייל בסוגייה זו ואף לאחר שניתן פסק דין נגדה, בו נקבע כי היא נוהגת שלא כדין, היא לא תיקנה את מחדליה. בבקשה נאמר כי סעיף 30 א לחוק התקשורת מטיל חובה על הנתבעת להימנע מלשלוח דברי פרסומת אם לא קיבלה את הסכמת הנמען ו/או הנמען מסר לה את סירובו להמשיך ולקבל דברי פרסומת בעתיד.
לדברי המבקש, הסעיף האמור שנועד להילחם בתופעת ה"ספאם" אף קובע פיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 1,000 שקל בגין כל הודעת "ספאם". המבקש, בעל משרד פרטי, טוען כי נאלץ לבזבז את זמנו ולהשקיע משאבים על-מנת לפנות אל הוט מובייל ולדרוש ממנה לחדול ממשלוח דברי פרסומת.
בתביעה נאמר כי במקרה הנדון טובת ההנאה לה זכתה הוט מובייל היא פרסום המוני ללא תשלום, כאשר לא מן הנמנע כי בעקבות הפרסום ההמוני היא זכתה בלקוחות חדשים ו/או לקוחות קיימים אשר שילמו בגין השירותים שהציעה ו/או לקוחות קיימים שרכשו ממנה ציוד קצה.
כל זאת, לדברי המבקש, בעוד לקוחותיה של הוט מובייל נאלצים להשקיע זמן ומשאבים על-מנת למחוק את דברי הפרסום ו/או לפנות אל הנתבעת ולדרוש כי תפסיק לשלוח דברי פרסומת.
המבקש מעריך כי להוט מובייל למעלה ממיליון לקוחות אשר כ-200,000 מהם מקבלים חשבוניות בדואר אלקטרוני ולהערכתו לפחות 75,000 לקוחות לא הסכימו לקבל דברי פרסומת ו/או קיבלו דברי פרסומת לאחר שמסרו את סירובם להמשך קבלת דברי פרסומת. זאת בתקופה הרלוונטית לתביעה החל מדצמבר 2008 - מועד תיקון חוק התקשורת.
התובע מעריך את הנזק הממוצע שנגרם לכל לקוח בעקבות אובדן הזמן ב-500 שקל ומכאן את סכום התביעה המצרפי ב-37.5 מיליון שקל.