לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשו שתי תביעות ובקשות לאישורן כייצוגיות נגד יצרניות מוצרי החלב תנובה וטרה בטענה להתנהלות בלתי תקינה בעקבות גילוי מוצרים פגומים. בתביעה ובבקשה לאישורה כייצוגית בהיקף מוערך של 25 מיליון שקל שהוגשה נגד תנובה נאמר כי ביום ה-7 באוקטובר פרסמה החברה הודעה לציבור והודיעה על כך שבחלק משקיות החלב המפוסטר 3% בכשרות רגילה, חלה טעות בסימון התאריך האחרון לשימוש ובמקום 11.10.13 סומן בטעות 11.11.13.
בתביעה נאמר כי תנובה ביארה כי המוצר תקין וראוי לשימוש עד לתאריך 11.10.13 והוסיפה כי היא מתנצלת על התקלה. בתביעה ובבקשה לאישורה כייצוגית בהיקף מוערך של 10.6 מיליון שקל נגד מילקו תעשיות (טרה) נאמר כי רק בעקבות כתבה באתר ynet פרסמה טרה ביום ה-4 בנובמבר כי חלק קטן מקרטוני החלב של 1 ליטר 3% שומן חלב הומוגני מתאריך פג תוקף 13.11.2013 החמיצו טרם פקיעת תוקפם, וכי אף על-פי שהמוצרים כבר אינם נמצאים בחנויות, צרכנים שברשותם המוצר מוזמנים לפנות למוקד שירות הצרכנים. בתביעה נאמר כי לקוחות התלוננו כי נתקלו בריח חריף ובטעם מר בעקבות צריכת המוצר.
בכתבי התביעה נגד תנובה וטרה שהוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב נאמר כי בהודעותיהן לציבור הצרכנים לא נאמר דבר לעניין החשש הקיים לבריאות הציבור עקב צריכת מוצר מקולקל לאחר החמצה.
עוד נטען כי הודעותיהן של תנובה וטרה לא היו שקופות ולא מלאות והן הסתפקו בהודעה ובהתנצלות לקונית, לא טרחו לעדכן את הציבור בדבר הסיבות לכך שהטעות חלה, ומהו אותו נזק בריאותי הצפוי לצרכנים אשר צרכו את המוצרים הפגומים לאחר המועד שבו שקיות החלב כן היו ראויות לשימוש.
בכתבי התביעה שהוגשו על-ידי גיא אביטן ומיכאל כוכבי, כי בשים לב לעובדה כי מדובר במוצר מוכר ושכיח, הנמכר בכמות גדולה ביותר, לא דיווחו הנתבעות לציבור מה הן הסיבות לטעות בסימון שבמוצרים והאם מדובר בתקלה בקו הייצור, ומה הן יעשו כדי שטעות כזאת לא תישנה.
עוד נטען בכתבי התביעה שהוגשו באמצעות עוה"ד יוחי גבע ועומר פיינטוך, כי יש להניח כי הודעותיהן של תנובה וטרה לציבור על אודות הטעויות לא הגיעו לכלל ציבור הצרכנים, וכי ישנם צרכנים רבים אשר רכשו את המוצרים הפגומים וצרכו אותם מבלי שידעו כי הם אינם ראויים מבחינת מועד התפוגה, ומטעם זה קיים חשש לבריאותם וכי לא היה מקום לצרוך אותם לאחר המועד שמותר היה לצרוך אותם.
לדברי התובעים, תנובה וטרה לא הציעו כל פיצוי לציבור הצרכנים והתנהלותן מצביעה על ניסיון ורצון להסתיר ולטייח מציבור צרכני המוצרים הפגומים את הסיבות האמיתיות שבגינן התגלו תקלות תכופות ועוקבות בזמן במוצריהן.
אשר על כן מתבקש בית המשפט לפצות את ציבור הצרכנים הנפגע בגין נזקיו הממוניים המתבטאים במחיר ששילמו בעבור המוצרים הפגומים ולחייבן בהשבת הכספים הללו. בנוסף - לפצות את הצרכנים בגין נזקיהם הבלתי ממוניים בדמות פגיעה באוטונומיה מאחר שהתכוונו לרכוש מוצר ראוי לצריכה בעוד שבפועל המוצרים הפגומים נשאו תכונות אשר מוצרים מסוגם בעלי טיב ראוי אינם אמורים לשאת או להכיל.