הרשות ביקשה פריסה לתשלומים

רשות השידור תפצה 97 מעובדיה בסכום כולל של עשרות מיליוני שקלים, כך פסקה בתחילת החודש השופטת דיתה פרוז'ינין, נשיאת בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים. בכך בא לסיומו תיק משפטי שהחל בשנת 1992. עניינה של התביעה ביחסי העבודה שהתקיימו בין מי שהוגדרו כ"משתתפים חופשיים" (פרילנסרים) לבין רשות השידור משנת 1980, אז קבעה רשות השידור כי תרכוש שירותי הפקה מחברות הפקה בלבד. בעקבות קביעה זו הקימו העובדים חברות שונות שהתאגדו תחת גוף בשם "עובדי טלוויזיה וקולנוע מאוחדים" (עטק"ם). בשנת 1992 פנו התובעים בדרישה לבית-הדין שיצהיר, בין היתר, כי בינם לרשות השידור התקיימו יחסי עובד-מעביד. בהמשך דרשו פיצוי בגין הזכויות הסוציאליות הנגזרות מכך, בסך של למעלה מ-47 מיליון שקל. עשרות העובדים שהגישו את התביעה הם צלמים, מקליטים, תאורנים ועורכי סרטים ברשות השידור, ובהם, בין היתר, גם זליג רבינוביץ', שהחל את עבודתו ברשות השידור כצלם ומכהן כיום כעוזרו הבכיר של מנכ"ל רשות השידור. בשנת 1997 דחה בית-הדין האזורי את התביעה, וקבע כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, אולם ארבע שנים מאוחר יותר ביטל בית-הדין הארצי את פסק הדין וקבע כי אכן התקיימו יחסי עובד-מעביד. בהליך הנוכחי ייצגו את העובדים עורכי-הדין יאיר עשהאל, חיה שפיגל ויובל אגמון, ואילו רשות השידור יוצגה על-ידי עורכי-הדין יאיר דוד והילי לויט-מאיר. השופטת פרוז'ינין נדרשה להכריע בשורה של סוגיות, ובהן פיצויי פיטורים, הפרשות לקרנות, פדיון חופשה, דמי הבראה, ביגוד ונסיעות. ברבות מהסוגיות סמכה השופטת את ידיה על קביעותיו של דן ארז, המומחה מטעם בית-הדין, שהוסכם על שני הצדדים. על-אף שכמה מהדרישות, כגון החזר הוצאות רכב, טלפון ואגרת טלוויזיה, לא התקבלו על-ידי בית-הדין, עיקר הדרישות של העובדים התקבלו, גם אם לא בסכום הפיצוי שדרשו. בית-הדין הורה לרשות השידור לשלם לעובדים, בין היתר, פיצויים בגין פיטורים, חופשה, הבראה והפרשות, כולל הפרשי ריבית והצמדה משנת 2004. נוסף לכך חויבה רשות השידור לשאת בהוצאות התובעים בסך של 200 אלף שקל. בעקבות פסק הדין פנתה רשות השידור בבקשה לבית-הדין כי המומחה המוסכם יחשב את סכום הפיצויים המדויק לכל עובד ועובד. כמו-כן כתבה רשות השידור לבית-הדין: "לאור העובדה כי מדובר בסכום פסוק חריג מאוד בהיקפו, המוערך במספר עשרות מיליוני שקלים", ייפרסו הפיצויים לתשלומים.