ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קיימה היום (ג', 26.11.13) דיון מיוחד בנושא בהשתתפות שרת הבריאות,
יעל גרמן. בפתח הישיבה בישרה השרה גרמן כי שר האוצר לפיד הודיע לה כי משרד האוצר יתקצב את התוכנית הלאומית למניעת התאבדות שמוביל משרד הבריאות. גרמן הוסיפה: "עד סוף היום הזה ינסו למעלה מ-16 איש בישראל להתאבד, כך על-פי הסטטיסטיקה. אך התאבדות היא לא גזירה משמיים, אלא מעשה של אדם שמרגיש שהכל נסגר עליו ואין מוצא, והוא נוקט בפעולה שאין ממנה חזרה. אילו היה מישהו לידו, אם היינו מאתרים אותו מעט לפני המעשה ומושיטים לו יד, היינו מונעים זאת ממנו. זה בידיים שלנו. התבשרנו הבוקר שסוף סוף הקימו מעקה בטיחות בגשר בצפת, אשר שימש מקור לניסיונות התאבדות. מטרה נוספת לתוכנית היא להסיר את הסטיגמה מעל הנושא ולשים אותו על השולחן, שאנשים שיקיריהם התאבדו לא ירגישו שיש אות קלון על מצחם. אף אחד שיקירו התאבד לא אשם בכך. אני משוכנעת שנשב כאן בעוד שנה ונהיה אנשי בשורות בכל הנוגע לנתוני האובדנות".
ח"כ
אברהם מיכאלי (ש"ס), יו"ר השדולה למניעת אובדנות בכנסת, ציין כי עד כה תקציב המאבק בתאונות דרכים הוא פי מאות מונים מהמלחמה בניסיונות ההתאבדות, בעוד הנתונים מראים כי מספר השמים קץ לחייהם גבוה פי כמה ממספר ההרוגים בתאונות דרכים.
ממסמך שנכתב במיוחד לדיון על-ידי מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ד"ר שירלי אברמי, עולה כי:
- בשנים האחרונות התאבדו בישראל כ-500 אנשים בשנה, רובם המכריע גברים. בעולם מתאבדים כמיליון מדי שנה.
- ההתאבדות מהווה סיבת המוות השנייה בקרב גברים בגילאי 15-24 בישראל.
- בשנים 2007-2010 חלה עלייה במספר ההתאבדויות המדווחות בישראל; מ-290 בשנת 2007 ל-431 ב-2010.
- בשל סיבות הקשורות בסטיגמה ובושה, שיקולי ביטוח ועוד, מקובל להניח ששיעורי ההתאבדות בפועל גבוהים ב-25% מאלה המדווחים.
- למעלה מ-90% מהאנשים שהתאבדו סבלו מהפרעות נפשיות שונות וכ-60% מהם סבלו מדיכאון.
- העלויות הישירות של אובדנות למשק מוערכות בכ-90 עד 100 מיליון שקלים בשנה (פינוי באמבולנס, אשפוז, ביטוח חיים, חקירת משטרה ועוד). מחיר העלויות העקיפות הוא בין 2 מיליארד ל-2.5 בשנה (אובדן ימי עבודה לבני המשפחה, טיפול נפשי עבורם, עלויות למשק בשל פציעות של אדם שנכשל בניסיונו).
- האסטרטגיות האפקטיביות ביותר למניעת התאבדויות: הכשרת רופאי משפחה לזהות סימני דיכאון וצמצום הזמינות לאמצעים קטלניים. באוסטריה נאסר על התקשורת לסקר התאבדויות ברכבת התחתית. בעקבות זאת ירד ב-80% מספר ניסיונות ההתאבדות בשיטה זו.
- בשנת 2011 ההתאבדות הייתה גורם המוות מספר 1 בקרב חיילי צה"ל. 80% מהחיילים שהתאבדו עשו זאת באמצעות כלי נשק. השארת הנשק בבסיס לחיילים שאינם קרביים הביאה לירידה של עשרות אחוזים בהתאבדויות בצה"ל.
- ב-90% מניסיונות ההתאבדות של נערות נעשה שימוש בתרופות, בעיקר פרצטמול ואספירין. כתוצאה מכך רשויות בריטניה צמצמו את היכולת לקנות תרופות והקטינו את החפיסות. מאז חלה בבריטניה ירידה של 43% בשיעורי ההתאבדות באמצעי זה וירידה כללית של 25% בשיעורי ההתאבדות.
- בישראל, שיעור ניסיונות ההתאבדות בקרב נערות גבוה פי 3 מבקרב נערים. על כל ניסיון שמגיע לחדר המיון, יש כ-7 ניסיונות לא מדווחים.
ד"ר אברמי סיפרה בדיון כי אביה שם קץ לחייו לפני שנים. "בעזבונו מצאתי מכתב בו ציין שהוא מייחל ליום בו במדינת ישראל יהיה טיפול מוסדר באובדנות, כמו במדינות אחרות בעולם. אני מרגישה שזו צוואתו", אמרה.
ראש ענף ביקורת אכ"א, דורון שוסטר, ציין כי משנת 2007 חלה ירידה משמעותית במקרי האובדנות בצה"ל: "לעומת שנת 2005, בה התאבדו 35 חיילים, בשנת 2012 שמו קץ לחייהם 14 חיילים". עם זאת, טענה השרה גרמן כי נתון זה גבוה מהשיעור בגילאים מקבילים באוכלוסייה הכללית. שוסטר מנה את מאפייני החיילים שהתאבדו: "רובם חיילים בחובה, רוב כמעט מוחלט לגברים, והמעשה מתרחש לרוב בשנה הראשונה לשירות, בעיקר לפני החגים".
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ
יעקב מרגי (ש"ס), קרא למשרד הבריאות לשים דגש בתוכנית הלאומית על אוכלוסיות מסוימות בהן שיעור האובדנות גבוה באופן יחסי. עוד ציין כי ועדת הבריאות של הכנסת תקיים ישיבות מעקב ומחקרים בנושא.
