"התרומות ליד שרה ולבית מלכה - שוחד"

"קבלת תרומות כמוה כקבלת שוחד" - זו הכותרת לפרק האחרון במקבץ הסיכומים הראשונים של המדינה בפרשת הולילנד, שהוגש (יום ג', 26.11.13) לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענת פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), התרומות של הלל צ'רני ושמואל דכנר ליד שרה ולמוסדות החינוך של בלז היוו שוחד לאורי לופוליאנסקי ולאברהם פיינר. תחילה מזכירה המדינה, כי לפי החוק - אין זה משנה אם מקבל השוחד היה עובד הציבור עצמו או אדם אחר. אם לופוליאנסקי ופיינר ידעו שהתרומות ניתנות למוסדות הקשורים עימם בשל תפקידם הציבורי, מדובר בשוחד. בכך מסתמכת המדינה על פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת אלגריסי, שם הורשע חבר מועצת עיריית אילת בקבלת שוחד לאחר שביקש תרומה למועדון ספורט מקומי. לדעת המדינה, במקרה הנוכחי השוחד בולט עוד יותר, שכן ללופוליאנסקי ולפיינר היה עניין אישי ברווחתם של שני המוסדות - מה שכינה בית המשפט העליון "משאבים לטיפוח תדמיתו של עובד הציבור". המדינה מבקשת לפרש את הפסיקה ככזו הקובעת, כי "תרומה הניתנת למוסד מסוים, מהווה טובת הנאה עבור האדם המזוהה עם אותו מוסד, שכן מעבר לתועלת הישירה הצומחת למוסד הנתרם, נצמחת תועלת גם לתדמיתו של אותו אדם". עוד טוענת הפרקליטות, כי קיימת זהות כמעט מוחלטת בין עניינם של לופוליאנסקי ופיינר לבין זה של השר לשעבר שלמה בניזרי. האחרון הורשע בקבלת שוחד בדמות תרומות לישיבתו של הרב ראובן אלבז, לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים קבע, כי כל תרומה כזו חיזקה את מעמדו של בניזרי. "לא היעד אליו ממוענים הכספים ואף לא הכספים עצמם הם המקימים את עבירת השוחד, אלא אותה 'כוונת שוחד' והבנה הדדית בין נותן השוחד לעובד הציבור, כי נותן השוחד יעניק מתת מכל סוג שהוא במטרה להניע את עובד הציבור לפעולה", טוענת המדינה. עוד היא מזכירה את דברי בית המשפט העליון, לפיהם המתת היא שוחד גם אם הציבור נהנה ממנה - אם יטענו לופוליאנסקי ופיינר שהתרומות שקיבלו המוסדות בראשותם שירתו את הציבור.