מעבודת השוואה שערכה פירמת רואי החשבון בייקר טילי, בין ההצעות המשופרות להשקעה באי.די.בי שהוגשו אתמול (ג') לביהמ"ש, עולה כי הצעת קבוצת גרנובסקי-דנקנר-נקש עדיפה במעט על הצעת המתחרה קבוצת אלשטיין ובן משה.
את העבודה ערך רו"ח איציק עידן מפירמת בייקר טילי, שמשמשת כיועצת הכלכלית של נציגות אג"ח אי.די.בי אחזקות.
מעבודתו של עידן עולה כי בהינתן תרחיש לפיו עסקת מכירת כלל ביטוח לא תצא לפועל מהווה החבילה של דנקנר-גרנובסקי-נקש שווי של 1.287 מיליארד שקל (ללא הכסף בקופה ותביעות) לנושי אי.די.בי אחזקות , זאת לעומת 1.235 מיליארד שקל שמציעה החבילה של אלשטיין ובן משה. שתי חבילות אלו גדלות בהתאמה כאשר מוסיפים את הכסף בקופה והתמורה בגין תביעות עתידיות, ל-1.632 מיליארד שקל ו-1.580 מיליארד שקל.
גם בתרחיש בו תצא לפועל מכירת כלל ביטוח, נמצאת ההצעה של גרנובסקי-דנקנר-נקש עדיפה עם שווי של 1.714 מיליארד שקל, לעומת 1.545-1.380 מיליארד שקל אצל אלשטיין ובן משה.
השורה התחתונה היא כי מדובר על פער קטן יחסית של עשרות מיליוני שקלים במקרה שעסקת כלל ביטוח לא יוצאת לפועל, ופער קצת יותר גדול במקרה והעסקה תממש. כך שעצם היותן של הצעות ההשקעה של קבוצות גרנובסקי-דנקנר-נקש ואלשטיין בן-משה דומות מבחינת הערך שיוענק לנושי אחזקות, מובילה להערכה כי בסופו של דבר מחזיקי האג"ח יוכלו להרשות לעצמם לקבל את הכרעתם לא רק על סמך פרמטרים כלכליים.
הפרמטר המרכזי בהקשר הזה הוא כמובן זהותו של בעל השליטה והעבר שיש למחזיקי האג"ח עמו. עד כה היווה הדבר יתרון לאלשטיין יתרון, לאור העובדה שמחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות בחרו בו מראש כשותף, אך לא מן הנמנע כי גם יתרון זה עשוי להשתנות.
מי שעשוי להשפיע בתורו על עמדת מחזיקי האג"ח וכמובן ביהמ"ש הוא המומחה הכלכלי מטעם ביהמ"ש, איל גבאי, שצפוי ביום שישי הקרוב למסור לשופט
איתן אורנשטיין את חוות הדעת שלו לגבי שתי הצעות ההשקעה המשופרות הללו. נציין כי פרט לחישוב התמורה הכלכלית, הרי שיעמדו לנגד עיניו של המומחה שיקולים נוספים ובהם מבנה השליטה הפירמידלי המאפיין את כל אחת מההצעות על-רקע חוק הריכוזיות שעבר לאחרונה בוועדת הכספים של הכנסת, המינוף שמשקפת כל הצעה ואיתנותם הפיננסית של המציעים.
