עוד מדבריו של הרמטכ"ל בדיון:
- "אם רוצים לקצר את שירות החובה של הגברים בארבעה חודשים צריך לפצות על כך ממקורות אחרים כמו גיוס חרדים, הארכת משך השירות, צמצום חיילים ביחידות חוץ לסד"כ, ומענה תקציבי לקבע חליף חובה. כולם אבל כולם צריכים לשרת אותו דבר אבל פחות זמן".
- "עיקרון השירות החובה בצה"ל במושג שהאזרח נותן למדינה ולא מקבל ממנה. לכן אני נגד המושג שכר לחיילים, במקום זאת יש להשתמש בדמי קיום. אני סבור שנדרש לעדכן את המודל על בסיסו נקבע מודל הקיום. הורתי על הקמת עבודת מטה שתאזן בין מחיר הסבון של פעם למול השימוש בפלאפון היום והצרכים הנוספים. בנוסף נכון שתהיה דיפרנציאציה בין לוחמים לבין אלו שאינם בחזית. את הדיפרנציאציה הזו אנחנו רוצים לשמר ואף להעמיק".
- "ככול שהחרדים יתגייסו בגיל מוקדם יותר כך יוטב להם ולנו כצבא. ככל שהם יגיעו מאוחר יותר כך השירות יהיה להם קשה יותר ולכולנו זה יעלה יותר מאחר שהתשלום עליהם יהיה גדול יותר. מדובר בהזדמנות למדינה להביא לשוויון דרך השירות המשותף בצבא".
שקד אמרה כי עבודת הוועדה נמצאת בשלביה האחרונים, ומכונסת להחלטות המהותיות שיקבעו את גורל החוק לשבט או לחסד. "לצערי", אמרה, "אנו לא הראשונים להימצא בנקודה זו. רבים וטובים היו כאן לפנינו בניסיון להסדיר את עניין גיוס הציבור החרדי ושילובו בשוק העבודה וכשלו. כישלון זה נבע ממספר סיבות, שבראשן תת-תקצוב של משרד האוצר ומשרד הביטחון לגיוס החרדים ולחוסר מיקוד של הצבא בשנים עברו". שקד בישרה לנוכחים כי נציגי משרד האוצר אמרו לה שנחתם הסכם תקציבי בין משרד האוצר למשרד הביטחון אשר יאפשר גיוס חרדים.
השתלבות בשוק העבודה אתמול פרסם מכון טאוב לחקר מדיניות חברתית בישראל כי 70% מהחרדים נמצאים מתחת לקו העוני לפני תשלומי העברה, ו-53% לאחר תשלומי הרווחה והסיוע. "הממשלה הקימה ועדה מבורכת למלחמה בעוני", אמרה שקד, "ואני אומרת לכם שהחוק יהיה משמעותי יותר מהוועדה, מכיוון שהנתונים מראים כי 85% מהחרדים שהתגייסו השתלבו בשוק העבודה, וכך גם תהיה המגמה באם יתגייסו. זוהי ביצה ותרנגולת, במובן החיובי של המילה".
שקד פנתה בדבריה אל גנץ ואמרה: "
כבוד הרמטכ"ל, ח"כ גפני סיפר לנו שאחיו לחם בקרב סולטאן יעקוב. אם נעבוד נכון, המציאות הזו תחזור על עצמה, בתקווה שהמלחמה לא. מדיוני הוועדה אני ויתר החברים כאן למדנו שהצבא כיום ערוך ורוצה בקליטת החרדים. רבים נכשלו לפנינו, אך אני חשה כי אם ניכשל הפעם, אם נחוקק חוק שייחקק במרומי האולימפוס של ההצהרות הדקלרטיביות, אך לא יהיה ניתן ליישום דה-פקטו, הרי שאנו מרחיבים את הקרע בין כלל הציבור הישראלי לציבור החרדי באופן שספק אם תינתן לנו עוד הזדמנות לאחותו. לכן אני מבקשת מכל הנוגעים בדבר, ובראשם חברי הוועדה, להבין את האחריות המוטלת עלינו ולעשות ככל שביכולתם על-מנת שהחוק שייצא מחדר זה יוביל לחיבור ואחדות ולשילוב מירבי ולא חס ושלום לקרע ופילוג, אני אישית אדאג לכך מצידי", סיכמה שקד.
ח"כ
אלעזר שטרן (התנועה) אמר כי "גם ב-50 השנים הבאות נשים לא ישרתו לא בצנחנים וגם לא בגולני. מנגד, מרבית מסלולים הפיקוד לקצונה הבכירה מגיעים דווקא מאותם מסלולים. לכן לדרוש היום מנשים לשרת יותר מבלי לאפשר להן להגיע לדרג הקצונה הבכירה זה לא הוגן".
ח"כ
מאיר פרוש (יהדות התורה) שב וטען כי הוא אינו סבור שצה"ל באמת ערוך לגייס חרדים ו"בטח שאין לו את היכולת להבטיח כי החרדים יוכלו לשמור על אורח חייהם, כמו למשל בתחום ההפרדה מנשים. להבנתנו, החוק שיובא בכפייה יגרום לנסיגה בתהליך גיוס החרדים שמתקיים כבר היום". עמיתו לסיעה, ח"כ
משה גפני אמר: "אם תהיה כפייה פלילית כל הדיון הזה מיותר. פשוט אף אחד לא יתגייס. לא ניתן שיגדירו את לומדי התורה בעבריינים. זה הוא תהליך שיביא להתנגשות ואני לא בטוח שאתם מודעים לכך".
החוק יובא להצבעה בעוד כשבועיים.
