המומחה מציין כי הצעותיהן של קבוצת גרנובסקי-דנקנר ושל קבוצת אקסטרה - אלשטיין שוות בערכן במקרה שבו כלל ביטוח אינה נמכרת ואילו במקרה שכלל ביטוח נמכרת, ישנה עדיפות בלתי מובהקת להצעת חברת אי.די.בי אחזקות. לדבריו, שווי ההסדרים המוצע עלה משמעותית והנושים מגיעים לשיעור החזר של למעלה מ-70% מחובם.
מבחינת סכומים, מדובר בהצעה של 1,679 מיליוני שקלים מצד קבוצת גרנובסקי- דנקנר לעומת 1,665 מיליוני שקלים בהצעת קבוצת אקסטרה - אלשטיין - סכומים קרובים למדי. בתרחיש בו עסקת כלל ביטוח יוצאת לפועל, כאמור ישנה עדיפות קלה (בשיעור של כ-%10) להצעת החברה (1,765 מיליוני שקלים בהצעת החברה לעומת 1,605 מיליוני שקלים בהצעת קבוצת אקסטרה - אלשטיין).
כאשר משקללים את התחלופה בין מזומנים למניות, השיוויון נשמר במקרה שכלל ביטוח אינה נמכרת והפער מצטמצם לכ-144 מיליון שקל (כ-9%) במקרה שכלל ביטוח נמכרת.
גבאי קובע כי כמו בסבב הצעות ההסדר הקודם, אין בהיבטי השווי כדי להכריע בשאלת עדיפות מי מההצעות.
גבאי מציין כי מבחינת לוח הזמנים, הגיעו הנושים למיצוי הזמן העומד לרשותם, ועל-מנת לשמר את נכס הבסיס של החברה עליהם לפעול ללא דיחוי לקבלת ואישור אחת ההצעות שהוגשו. "בנסיבות אלה, עלותו של עיכוב נוסף תהיה גבוהה משמעותית מתועלתו", קובע גבאי. "ההזרמות המוצעות במסגרת ההסדרים, במידה ועסקת כלל ביטוח אינה מושלמת, נותנות מענה לצרכים המיידים של אי די בי פתוח ומאפשרים לה לפרוע את חובותיה. עם זאת, אתגרים תזרימיים ימשיכו ללוות את אי די בי פתוח, העלולה להידרש גם לחידוש התניות הבנקאיות".
גבאי קובע כי בכל הקשור לוודאות בביצוע ההסדר, שתי הקבוצות הלכו מרחק רב בהסרת חסמים לביצוע העסקה ובביטולם של תנאים מתלים.
