15 חברי כנסת מכל סיעות הבית השתתפו (יום ב', 2.12.13) בדיון בוועדת החינוך בנושא הטבח בכפר קאסם, ותמכו פה אחד בהכנסת לקחי האירוע לתכנים הנלמדים במערכת החינוך. יו"ר ועדת החינוך, ח"כ עמרם מצנע, הביא את הנושא לדיון בוועדה לאחר שנדחה במליאת הכנסת. "הרגשתי לא בנוח כאשר מליאת הכנסת דחתה את בקשתם של ח"כ אברהים צרצור וח"כ עיסאווי פריג' לדון בנושא הכללת לקחי הטבח בכפר קאסם במערכת החינוך. גיליתי שרבים לא מבינים את המשמעות ואת החשיבות של הפקת הלקחים בעקבות אותו טבח בתושבי הכפר באוקטובר 1956 עת חזרו לבתיהם משגרת יומם", אמר. "מדובר במקרה יחיד בתולדות מדינת ישראל, בראשית דרכה בעת שגיבשה ועיצבה את דרכי ההתנהגות והמוסר שלה, שהעמידה, באמצעות שוטריה, 49 אנשים – נשים, ילדים, בוגרים וזקנים – וקצרה אותם מבלי להסס", אמר מצנע והוסיף כי הנושא אינו חלק מהוויכוח או מהסכסוך בין יהודים וערבים, אלא שיח ישראלי לחלוטין. "אני משוכנע שאירוע מסוג זה לא יחזור, אבל עדיין זה מחייב אותנו ללמד את הנושא על פרטיו ולהפיק את הלקחים החשובים, כי המצב המסוכסך שבו אנחנו נמצאים יוצר מדי פעם מציאויות שיכולות להוביל למקרים שאנחנו לא נרצה בהם". העיתונאי רוביק רוזנטל, שכתב ספר על הפרשה, סיפר שבאותם ימים הבדיחה העצובה הייתה שהאחראים לטבח נמצאים במעצר, כי הרגו רק 50 ערבים ולא 500. "גם שנים לאחר המקרה האחראים לטבח לא הביעו חרטה על מעשיהם וקיבלו חנינה לאחר שלוש שנים. הייתה קריצה ביחס של המדינה ואל האירוע הזה באקט החנינה", אמר רוזנטל. לדבריו, חשוב מאוד ללמוד את לקחי הפרשה ואת האחריות של ממלאי הפקודות, אך עוד יותר של נותני הפקודות. האירוע כיום, לדבריו, אינו שנוי במחלוקת ובכך חשיבותו. אבו איסמעיל, שהיה נער בן 17 בעת האירוע, סיפר למשתתפים בהתרגשות: "הגענו לכפר לאחר יום עבודה והחיילים אמרו לנו לרדת מהעגלות. העמידו אותנו בשורה ופשוט ירו בנו". הוא הראה לנוכחים את רגלו הקטועה ואמר: "ישבתי על עץ במשך ארבעה ימים והתולעים אכלו את הפצע שברגלי". ראש ענף חינוך והסברה באכ"א, סא"ל כרמל דפרין, אמרה כי נושא הטבח בכפר קאסם מועבר כבר בטירונות בחידוד באבחנה בין סוגי הפקודות הקיימים בצבא. בנוסף, ציינה כי תאריך הטבח מצוין בתאריכון צה"ל. "הנושא אינו נעדר מסדר היום הצה"לי". ראש עיריית כפר קאסם, עאדל כביר, אמר כי הוא מקווה שהממסד הישראלי ילמד את סיפור הטבח. "אנחנו מוכנים להתפייס, אבל כדי להתפייס צריך להיות צעד ראשוני מצד החברה והממסד הישראלי והיהודי. לעולם לא נשכח ולא נסלח". אלירז קראוס, מנהלת אגף רוח וחברה במשרד החינוך וממלאת-מקום מפמ"ר אזרחות אמרה כי החובה ללמד על הרצח בכפר קאסם היא חוצת מגזרים. "הנושא נמצא בתוכנית הלימודים באזרחות בתוך הפרק של שלטון החוק תחת פקודה בלתי חוקית בעליל. אפשר לקחת מסר מהדיון והוא שיש צורך לחדד, לוודא ולהבהיר אבל אנחנו לגמרי שותפים". ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו) אמר כי לקחי הטבח בכפר קאסם צריכים להילמד במערכת החינוך, כדי לומר לעולם לא עוד. "מכאן צריכה לבוא הקריאה שעלינו לדעת מה אסור, מה מותר ומה בלתי אפשרי". ח"כ איתן כבל (העבודה) בירך על קיום הדיון ואמר כי כפי שהשואה היא דבר שלא ישנה ואין להשוותו לשום אירוע אחר, כך גם הטבח בכפר קאסם - שאין להשוותו לשום אירוע בתולדות מדינת ישראל. ח"כ זהבה גלאון (מרצ): "פרשת כפר קאסם היא פשע שמדינת ישראל ביצעה כנגד אזרחיה הערבים. אנחנו רואים איך בשנים האחרונות הכנסת שותפה לחקיקה וליוזמות אנטי דמוקרטיות שכל מטרותיהן להדיר את חברי הכנסת מהמשכן הזה ולייצר אוירה שלילית נגד האוכלוסייה הערבית. מערכת חינוך מתוקנת צריכה ללמד מהו ציות עיוור ומהי פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה". . ח"כ איברהים צרצור (רע"מ-תע"ל) התריע על הסכנות הטמונות בשימוש במילה אירוע ולא טבח. הוא סיפר את סיפורם של שני אחים - ג'מאל ועבדול רחים שנקלעו לטבח. "ג'מאל בן ה-12 היה על גבו של עבדול רחים. השוטרים ירו בגבו של ג'מאל והדם חילחל למטה אל תוך חולצתו של אחיו הגדול". ח"כ יוני שטבון (הבית היהודי) הודה על הדיון החשוב, וסיפר שלמד את הנושא בקורסי הפיקוד בצה"ל. הוא ניצל את הבמה ופנה למנהיגי הציבור הערבי וקרא להפסיק עם השיח הקיצוני כלפי האוכלוסייה היהודית – "קחו אחריות על שיח השנאה", אמר. חנא סוויד (חד"ש): "צריך להחדיר את הנושא הזה לכל האוכלוסייה – להיזהר בפקודות ובשיח. צריך לצרוב את הטבח הזה בתודעה של כל אזרחי מדינת ישאל – כפי שנצרב בתודעת אזרחיה הערבים של מדינת ישראל". ח"כ יפעת קריב (יש עתיד): "הנושא צריך להיכנס לתוך תוכנית הלימודים, מדובר במציאות כואבת שצריך להתמודד עימה". ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ): "אהוד ברק ביקש סליחה על קליטת היהודים הערבים במעברות. האם לא הגיע הזמן להגיד לערביי מדינת ישראל: חברים, טעינו כלפיכם?" ח"כ דב חנין (חד"ש): "יש לפנות לשר החינוך ולבקש ממנו לחזור ולבחון את הטיפול בסוגיית כפר קאסם במערכת החינוך", הוא הוסיף כי "השתתפות של חברי הכנסת באירוע הזיכרון בכפר קאסם תהיה בעלת משמעות חשובה כלפי המיעוט הלאומי שחי במדינה הזאת". יו"ר הוועדה ח"כ מצנע סיכם את הדיון: "בלי היכרות עם פרטי האירוע-הטבח ועם הסיפור של הניצולים שעדיין בינינו אי-אפשר להבין את גודל התופעה והמקרה. חלק גדול מהציבור הישראלי לא היה יכול להאמין שדבר כזה יכול לקרות במדינת ישראל הריבונית עם שוטרים וחיילים במדים. מה שאותי מטריד הוא שבאווירה הציבורית כיום יש הרבה דעות ש'ערבי טוב הוא ערבי מת'. השערות יסמרו לכם מקריאת הטוקבקים על הדיון הזה. הדבר הזה הוא כ"כ רלוונטי וכ"כ עכשווי במציאות שיש ציבורים שאמירות מסוג זה נופלות על קרקע פורייה ולכן אני חושב שהנושא הזה הוא בנפשנו. כאלוף פיקוד המרכז באינתיפאדה הראשונה נושא כפר קאסם ליווה אותי ללא הרף כאשר הטלתי עוצר על עיר גדולה בגדה המערבית וחששתי ממה שיקרה אם הפלשתינים יפרו את העוצר". בעקבות הדברים שנאמרו בישיבה קרא ח"כ מצנע לשר החינוך לקבוע כחובה לימוד אירע הטבח בכפר קאסם ומשמעויותיו וליו"ר הכנסת לקיים להקדיש את ה-29.10 כיום מיוחד לדיונים בנושא. "מדובר בכתם בהיסטוריה של מדינת ישראל אשר המדינה לקחה עליו אחריות. יחד עם זאת, אסור לשכוח, אסור לסלוח אבל צריך להתפייס".