בנק לאומי גובה מלקוחותיו שלא כדין עמלות פירעון מוקדם של ההלוואות, שלא לצורכי דיור ואשר הינן מופרזות וגבוהות באופן קיצוני מ"הנזק" שנגרם לבנק בגין פירעונה המוקדם של ההלוואה והנגבות גם אם לא נגרם לבנק כלל נזק. כך נטען בבקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד הבנק שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד.
המבקשת חברת רוזנבוך נכסים העוסקת ברכישה, בהחזקה ובמכירה של מקרקעין מציינת כי ככל שלא נגרם לבנק נזק בגין פירעונה המוקדם של ההלוואה הוא אינו רשאי לגבות עמלת פירעון מוקדם מלקוחותיו, וככל שנגרם לו נזק הרי שבהתאם להוראות הדין רשאי הבנק לחייב את הלקוחות בעמלת פירעון מוקדם בשיעור הנזק שנגרם לו עקב הפירעון המוקדם, שיחושב על-פי אחת הדרכים שנקבעו על-ידי המפקח על הבנקים.
אין השוואת ריביות לדברי רוזנבוך, באמצעות עוה"ד אודי הקר ולירון ליברמן, לצורך חישוב עמלת הפירעון המוקדם, הבנק איננו משווה בין הריבית בה ניטלה ההלוואה או הריבית שהייתה נהוגה אצלו במועד מתן ההלוואה, לבין הריבית הנהוגה אצלו במועד פירעונה המוקדם של ההלוואה, כמתחייב על-פי דין.
בנוסף, במסגרת חישוב ה"נזק", הבנק אף לא מבצע השוואה אחרת כלשהי, כגון השוואה בין שיעור הריבית שנהוגה במשק ו\או כל שיעור ריבית "עוגן" אחרת במועד בו העמיד את ההלוואה, לבין שיעור אותה ריבית "עוגן" במועד פירעונה של ההלוואה.
תחת זאת, נאמר בתביעה, על-מנת לגבות עמלת פירעון מוקדם שלא כדין, הבנק עורך חישוב על פיו נוצר פער מובנה בין הריבית בה ניטלה ההלוואה לבין ריבית שהבנק מחשב כריבית הרלוונטית (לטענתו) בפירעון ההלוואה.
פער זה, טוענת התובעת, אינו משקף נזק כלשהו שנגרם לבנק מפירעונה המוקדם של ההלוואה ובוודאי שלא "נזק" אליו התכוון המחוקק, אלא מהווה מקור רווח נוסף לבנק שאינו כדין.
"ריבית אלטרנטיבית" בתביעה נטען עוד כי בניגוד להוראות הדין מחשב הבנק את ה"נזק" על בסיס שימוש ב"ריבית אלטרנטיבית" שהיא נתון פרי יצירתו, שאין בינה לבין הריבית הנהוגה בבנק ו\או לבין הריבית בה הועמדה ההלוואה, כל קשר.
שיעור ריבית זו, נאמר בתביעה, נמוך עשרות מונים משיעור הריבית הנהוג בבנק והמשמש אותו במתן הלוואות חדשות באותו מועד ממש. כל מטרתו של חישוב זה, נטען בתביעה היא לאפשר לבנק לגבות מלקוחותיו עמלת פירעון מוקדם בשיעור הגבוה בעשרות מונים מסך הנזק האמתי שנגרם לו עקב פירעונה המוקדם של ההלוואה (ככל שנגרם לו נזק) ומהשיעור שמותר לו לגבות על-פי דין.
כתוצאה מכך, הבנק מחייב את לקוחותיו בעמלת פירעון מוקדם אף במצבים בהם כלל הוא לא ניזוק, ואף במצבים בהם הבנק מרוויח כתוצאה מפירעונה המוקדם של ההלוואה.
כך לקוח הפורע הלוואה בפירעון מוקדם, נדרש על-ידי הבנק לשלם עמלת פירעון מוקדם גם מקום בו הריבית במשק עלתה כך שלבנק לא נגרם כל נזק בגין הפירעון המוקדם, אלא שהוא הרוויח מכך באופן בו הוא יכול להלוות את הכסף שפרע בריבית גבוהה יותר ללקוחותיו השונים.
בתביעה נאמר כי בעניינה של התובעת נגבתה ממנה עמלה ביתר בסך כ-93,000 ₪. אשר על כן מתבקש בית המשפט לחייב את הבנק להשיב ללקוחותיו את כל הסכומים שגבה מהם בשבע השנים האחרונות בגין עמלות פירעון מוקדם בהלוואות שלא לדיור מעבר לשיעורים המותרים.
התובעת מציינת כי בהעדר המידע הרלוונטי המצוי בידי הבנק על אודות היקף הגבייה ביתר אין ביכולתה להעריך את סכום נזקיהם של כלל חברי הקבוצה המיוצגת, ועל כן מתבקש בית המשפט לחייב את הבנק בחשיפת המידע האמור.