סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
דרורה פלפל, דחתה (24.11.13) תביעה בסך 25 מיליון שקל שהגישו בעלי חברת הנדל"ן יש-גד נגד
בנק לאומי. התביעה נדחתה 18 שנים לאחר הגשתה, כאשר 14 שנים מתוכן התנהלה בפני השופטת דאז ציפורה ברון.
יש-גד, שנשלטה ונוהלה בידי צבי סבו ואבי כהן, תכננה לבצע הנפקה בשנת 1993. הבורסה דרשה מהם הון עצמי של 2 מיליון שקל, ולצורך כך היה עליהם לפרוע הלוואות באותו סכום שקיבלו מחברת יש-גד ומחברת-הבת צוק אמיטאל. סבו וכהן ביקשו מבנק לאומי הלוואה של 2.5 מיליון שקל, לפרעון ההלוואות ולצרכים אישיים אחרים. בנק לאומי הסכים להעמיד את ההלוואה, אך ביטל אותה ביום בו הודיעה רשות ניירוך ערך ליש-גד על דחיית ההנפקה בשל שינוי במדיניותה לגבי אופן הצגת הפרויקטים בתשקיף החברה.
כהן וסבו טענו, כי בשל כך נאלצו ליטול הלוואה בשוק האפור בריבית של 3.5% לחודש מחברת קווי אשראי (של יובל רן), יש-גד ספגה הערת עסק חי, לאומי ושות' הודיעה שלא תשמש כחתם בהנפקה והיא הצליחה לגייס רק 15 מיליון שקל לעומת 27.5 מיליון שקל שתכננה לגייס.
התביעה הוגשה בימים הראשונים של שנת 1996, ובשנת 2000 הורתה ברון לבנק לאומי להגיש כתב הגנה מתוקן. פלפל אינה אומרת מה התחולל בתיק בעשור שחלף מאז ועד שהועבר לידיה בעקבות פרישתה של ברון, שהייתה ידועה כשופטת איטית מאוד ובלתי יעילה.
לגופם של דברים קובעת פלפל, כי בנק לאומי היה רשאי לבטל את ההלוואה, שכן הענקתה הותנתה בקיום ההנפקה. ברגע בו הודיעה הרשות ליש-גד שעליה לדחות את ההנפקה, יכול היה בנק לאומי לבטל את החלק בהלוואה שנועד להעמדת ההון העצמי - וכך עשה. 500,000 השקלים הנוספים הועברו לכהן וסבו כפי שסוכם. עוד דחתה פלפל את טענתם של כהן וסבו, כאילו בנק לאומי הקטין את מסגרת האשראי שהעמיד ליש-גד. היא קובעת, על סמך חוות דעתו של רו"ח בועז יפעת, כי למעשה המסגרת הוגדלה.
כהן וסבו חויבו בתשלום שכר טירחה בסך 200,000 שקל, וכן בהחזר הוצאותיו של לאומי בסכום שיקבע רשם בית המשפט. סבו וכהן יוצגו בידי עוה"ד ר' הלוי וש' קוטלר, ובנק לאומי - בידי עוה"ד י' ליבוביץ וא' קליין.
