יש חוסר בהנחיות אחידות ובראייה חינוכית, וגופי התקשורת רואים בילדים מכשיר להוציא כסף מהוריהם. כך קובעת יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד בכנסת, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (הליכוד ביתנו). בדיון על השתתפות ילדים בפרסומות ותוכניות מציאות (ריאליטי) היא קראה "להגן על הילדים מחשיפה והשפעות שאינם-ראויות, כי הנזקים הנגרמים מתוכניות כ"סופר נני", מזעזעות.
הוועדה לא מיהרה לקבוע מסמרות ובמסקנות נאמר כי מאחר שלמרות כל האמנות והכללים ילדים ממשיכים להיגע משידורי הטלוויזיה, יש להציג בעוד ארבעה חודשים את הדברים הבאים: משרד החינוך - להטמיע צפייה ביקורתית בטלוויזיה, הערוצים המסחריים ו
הרשות השנייה - להציג אמנה מוסכמת של כללים בנושא. במקביל, על משרדי המשפטים והתקשורת להכין הצעת החוק בעניין שתוגש אם הגופים הממונים על כך לא יבצעו את מלאכתם.
שינוי בדפוסי ההתנהגות מבקרת הטלוויזיה
אריאנה מלמד הדגישה כי "המסך מגדיר את הנורמטיבי ואת הנחשק - ולא את המציאות האמיתית, אך לא בכל בית יכולים להסביר זאת. הטלוויזיה מכניסה לביתנו את התרבות והנורמות האמריקניות, כנשפי הסיום של כיתות י"ב שלקוחים מהסדרה בברלי הילס 90210, וכיצד ילדים מדברים אל הוריהם".
היא הזכירה את ההשפעות הזרות מהטלוויזיה ובהן הצעות הנישואים - כריעה על הברך, הגשת טבעת ואמירת "התינשאי לי?". היא התייחסה לשידור ב"אקס פקטור" של המתמודד שחשף את ישבנו, ואמרה כי הטלוויזיה של היום מציגה ש"זה בסדר לחשוף בטלוויזיה את התחת ואת החריץ של הציצי".
מלמד גם ציינה את כתב ערוץ 2 החצוף, כלשונה, שהשחיר את פניה של הנערה בפרשת אייל גולן רק משום שהלכה להתראיין בערוץ 10 וניסה לקעקע את אמינותה בטרם יונח העניין לפתחו ל בית המשפט.
בתה בת ה 12, עמליה מלמד וחברתה עדי עובד, צפו במשך כשש שעות בערוץ הילדים, ולדבריהן ניכרת העדפה להופעת בנים על פני בנות, וכן הבנים לבושים בבגדים רגילים, בעוד הבנות - וכן מנחות התוכניות - לבושות בפרובוקטיביות וגופן חשוף. הבנות מדברת בקול צפצפני וגבוה, בצורה בלתי טבעית, בכייניות, או מציבות בקביעות סימן שאלה בסוף המשפט. בנוסף נצפו בשידורי ערוץ הילדים מקרים רבים של אלימות, גניבה, מרמה וזלזול או עידוד להן. אין כלל הורים או מורים בתוכניות, ואם יש התייחסות אליהם - היא מזלזלת.
יש אצלנו אימהות מנהלת ערוץ הילדים הילי חורב-קסוטו אמרה מנגד כי התוכניות שנצפו זכו בפרסים בינלאומיים, והעובדות בערוץ הן בעצמן אימהות, "שחשוב להם להציב נשים מנהיגות וחזקות, וצילום הילדים תמיד נעשה באישור ובהקפדה יתרה. שעשועון איננו השפלה, כשם שילד בלונה פארק לא חושב שזו המציאות האמתית. אנחנו ערוץ מסחרי ורוצים שהילדים ימשיכו לצפות בנו". סיוון כרמון, נציגת שידורי "קשת" ששידרה את "סופר נני", טענה כי "התוכנית לוותה באנשי מקצוע כולל פסיכולוג", אך הפסיכולוגית הראשית של משרד החינוך, חווה פרידמן הגיבה לדבריה, "שלא יטעו אתכם בטיעון של "ליווי פסיכולוגי", כי לא ניתן לזהות מה יהיו הנזקים של ילד בתוכנית מציאות, איך יתייחסו אליו בבית הספר, ברשתות החברתיות. מה יעשה לו הפרסום ומה תהייה ההשפעה בתוך המשפחה". גם איריס ברנט, פסיכולוגית התפתחותית ונציגת הסתדרות הפסיכולוגים, הוסיפה כי "מדובר בתפוח-אדמה לוהט שעובר בין ההורים ומשרדי החינוך והרווחה, וכיוון שהמדינה לא מדברת ברור, מסכימים ההורים להשתתפות ילדיהם בתוכניות כאלו. חברות השידור חייבות ליידע את ההורים כבאזהרות על סיגריות".
גם ח"כ
תמר זנדברג (מרצ) אמרה כי "כיום ילדים רוצים להופיע בטלוויזיה ולכן גם ההורים אינם יכולים להיות שומרי הסף. המחוקק צריך להתערב ולשמור על שיקול הדעת של הקטין, כיוון שהחוק הקיים כבר איננו מתאים. עצם ההופעה של הילדים חייבת להיבחן מחדש, ויש להעלאות את גיל ההופעה בטלוויזיה".
נציג משרד המשפטים הד"ר פרץ סגל ציין כי "למרות פניותינו לקביעת כללים מוסכמים - טרם נענינו מגופי התקשורת, ואין מנוס מחקיקה בעניין", ואילו דוד רגב, נציב תלונות הציבור ברשות השנייה הודה בדיון כי "הילד שהשתתף בתוכנית 'סופר נני' נפגע עמוקות וספק אם ישתקם. אין לנו מושג במה הילדים צופים. בתוכנית המדע לילדים "גליליאו" הראו יחסי אישות, וטענת הזכיין הייתה שהתוכנית כולה נרכשה מגרמניה, ולא ניתנה שימת-לב לנושא". עו"ד
הילה ויצמן-וייס, סגנית היועץ המשפטי של הרשות, הוסיפה כי עד היום הוטלו קנסות של מאות-אלפי ₪ על תוכניות שחרגו מהכללים, אך הודתה כי "כדי להתערב בחופש היצירה נדרש סף מאד גבוה של פגיעה וכי איננו נוהגים לצפות לפני ההקרנה בתוכניות".
מריה רבינוביץ', ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, הציגה סקר, שערך מכון "מאגר מוחות" לבקשת מרכז המחקר והמידע, בסוף אוקטובר 2010 ובו נבחנו עמדות הציבור בנוגע להשתתפות ילדים בתוכניות מציאות. מהסקר עלה כי 48% מן הציבור מתנגדים להשתתפות ילדים בתוכניות מציאות. 71% מן המשיבים סבורים כי השתתפות בתוכנית מציאות פוגעת בפרטיות הילדים, 62% סבורים כי ההשתתפות בתוכנית מציבה ילדים בפני קשיים חברתיים ו-59% - כי היא מזיקה ליחסים בתוך המשפחה. עם זאת, 69% מן המשיבים חושבים כי הילדים המשתתפים בתוכניות מציאות נהנים מן הפרסום הנלווה לכך, ו-60% ציינו כי ההשתתפות בתוכניות מציאות מאפשרת למשפחות התמודדות עם בעיות וקבלת סיוע מקצועי. 81% מן המשיבים חושבים כי יש להטיל הגבלות על תוכניות מציאות, ו-66% מתוכם סבורים כי יש לאסור לחלוטין השתתפות ילדים בתוכניות מסוג זה. 31% מן המשיבים בסקר ו-29% מן ההורים היו מאפשרים לילדיהם להשתתף בתוכנית מציאות.
נציגת הרשות השנייה אמרה בדיון שכדי להתערב בחופש הביטוי של הזכייניות נדרש רף גבוה של פגיעה.
