ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו החליט לקבל את המלצתו של השר לשעבר בני בגין להפסיק את הליכי חקיקת תוכנית פראוור. כך הודיע (יום ה', 12.12.13) בגין ואמר כי יופסקו הניסיונות בכנסת לקדם את התוכנית להסדרת הבנייה הבדואית בנגב.
במסיבת עיתונאים שקיים בקריה בתל אביב, בגין אמר כי "מכיוון שהצעת החוק עברה בכנסת, כל מיני צדדים בעלי אינטרסים התאגדו תוך ניצול מצוקתם של הבדואים בנגב על-מנת להשיג הון פוליטי".
לדבריו, במסגרת העבודה על החוק נפגש עם מאות מנהיגים של הקהילה הבדואית בנגב ועשה מאמץ של ממש להקשיב להטמיע את מה ששמע בהצעת החוק. עם זאת, ציין בגין כי הוא "סבור שהמאמץ לא הוביל לתוצאות הרצויות. עשינו כמיטב יכולתנו אבל צריך להכיר במציאות", אמר בגין.
חברי האגף הימני בכנסת אישרו בתחילת השבוע כי הם מתנגדים להצעת חוק פראוור, לאחר שהתברר כי מנהיגי הקהילה הבדואית לא הסכימו להצעה, למרות טענותיה המוקדמות של הממשלה בנושא.
יו"ר הקואליציה, ח"כ
יריב לוין, ציין כי "אין עוד רוב קואליציוני לתמוך בתוכנית".
"להתחיל בדו-שיח מעמיק ואמיתי" ח"כ
אחמד טיבי, שקרע בזמנו את חוק פראוור ושפך עליו כוס מים מעל בימת הכנסת, אמר כי הוא "מברך על הודעת בגין. יש לקבור את מתווה פראוור המסוכן ולהתחיל בדו שיח מעמיק עם בעלי הקרקעות וההנהגה המקומית בנגב תוך הכרה בכפרים הלא מוכרים. השכל הישר ניצח, אבל רק אחרי שההתנגדות בכנסת וברחוב של מפגינים ערבים ויהודים עזרה לו לנצח. המאבק הפוליטי והציבורי השתלם וזה הזמן להתייחס באופן שווה אל האזרחים הבדואים בדרום ולא להסתפק בעיר סייבר בבאר שבע אלא בתשתיות נאותות ביישובים הערבים תוך הכרה בהוואי החיים המיוחד שיש לאנשים בדרום".
ח"כ
דב חנין (חד"ש) מסר בתגובה: "בחודשים האחרונים ניהלנו, בכנסת ובציבור, מערכה מורכבת נגד חוק שמשמעותו המעשית הייתה נישול וגירוד של אלפי אזרחים בדואים מכפריהם ומבתיהם. בתוך הכנסת קידמנו שיתופי פעולה חוצי מפלגות כדי להראות שקיימת חלופה צודקת ומעשית הרבה יותר. הצענו להשאיר בצד את סוגיית הויכוח על הבעלות שאין אפשרות לפתור אותה בתנאים הנוכחיים ולקדם במקומה מהלכים אמיתיים של הסדרה תכנונית הוגנת לכפרים הלא מוכרים תוך מתן פתרונות אמיתיים למצוקות הקשות שיש בהם היום. אני מקווה שזה יהיה סופו של פרק ארוך של עימות בין המדינה לבין האזרחים הבדואים ופתיחת דף חדש של הידברות איתם".
ח"כ טלב אבו-עראר: "אני מברך על ההחלטה. כולי תקווה שהממשלה הבינה את התנגדותה הנחרצת של האוכלוסייה הערבית בדואית בנגב לחוק שינשל אותם מאדמתם, וזה הזמן להכיר ביישוביהם ובבעלותם על אדמתם. לכן אבקש לפרק גם את הרשות שהוקמה ליישום תוכנית פראוור. על הממשלה לעשות הכול כדי לפתח את המגזר הבדואי בתיאום עם נציגות הכפרים, ולא לתלות את עניין מתן השירותים החיוניים לאוכלוסייה הערבית-בדואית בישובים הבלתי מוכרים בדברים אחרים. על הממשלה לעזור מיד לתושבי הכפרים הבדואים אשר בתיהם ניזוקו מהסערה שפוקדת את
הארץ".
ח״כ
מיכל רוזין (מרצ), מסרה כי ״אחרי שהבעירה את הנגב, ממשלת ישראל נזכרת להתחרט. אני נושמת לרווחה יחד עם תושבי הנגב, הבדואים והיהודים כאחד, לנוכח הדברים של בני בגין על הקפאת תוכנית פראוור. את המילים הכי חשובות בהודעה שלו - ׳לפעמים צריך להכיר במציאות׳ - אני מקווה שממשלת נתניהו תאמץ גם בתחומים אחרים. עכשיו הזמן להשקיע את הכסף שהמדינה תכננה לבזבז על נישול הבדואים מבתיהם, בחיבור היישובים למים, חשמל, ושאר התנאים הבסיסיים שכל אזרח בישראל זכאי להם״.
ח"כ
תמר זנדברג (מרצ): "זהו ניצחון גדול מאוד של מתנגדי ומתנגדות התוכנית. החוק היה אחת הדוגמאות ההרסניות ביותר לחקיקה המבטאת את יחס המדינה לאזרחיה. התוכנית הייתה כל כך גרועה שלא הייתה ברירה לשר לשעבר ולראש הממשלה לבטלה. למרות ביטול החוק, באווירה הציבורית הנוכחית במחנה הימין ובממשלה – הסכנה לא חלפה לבדואים בנגב ומצבם רחוק מכפי שצריך וראוי שיהיה. אני קוראת לנצל את ההזדמנות הזאת לייצר דיאלוג אמיתי וכן עם האוכלוסייה הבדואית בנגב. חשוב לזכור שברגעים אלו יושבים עצורים ועצורות, ביניהם קטינים, במעצר ממושך נגד התוכנית. יש לשחררם לאלתר, במיוחד לאור ביטול החוק, וללא אישומים".
ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): "אני חושש כי תוחמץ הזדמנות היסטורית להסדיר את יחסיה של מדינת ישראל עם האוכלוסייה הבדואית. מתווה פרוואר בניצוחו של בני בגין הוא מתווה מאוזן שזכה לרוב בכנסת חרף התנגדויות מכאן ומכאן, ונסיגה ממנו עלולה לקבור הסדר לדורות שהוא מחויב המציאות. לא מדובר במלחמה עם הבדווים אלא בהסדר שמתחשב באורח חייהם. עלינו לגלות אחריות לאומית ולקדם את המתווה״.
ח"כ
זהבה גלאון (מרצ): "חוק פראוור הוא חוק טרנספר של נישול והפקעה, המנוגד לערכי המדינה ולמוסר הבסיסי, שהפך קהילה שלמה של אזרחי לאויבי המדינה. אני קוראת לממשלת נתניהו לאמץ את תוכנית האב של ארגון 'במקום', להכרה בכפרים הבדואים, אשר תעלה את המרחב הבדואי על דרך המלך של שוויון, פיתוח ושגשוג, תוך שמירה מלאה על זכויות הבדואים. דרך אשר תביא ברכה לכל תושבי האזור, ערבים ויהודים כאחד".
ח"כ עמר בר-לב (העבודה), יו"ר השדולה למען האוכלוסייה הבדואית: "אני מברך את ראש הממשלה שהבין כי לא חכם לחוקק חוק מול אוכלוסייה שמתנגדת לו באופן גורף. כעת, כפי שאמר השר לשעבר בגין וכפי שאמרתי לאורך החודשים האחרונים, יש להשקיע את המיליארדים בהסדרת הכפרים המוכרים וחיבורם לחשמל ומים. כמו-כן, יש להשקיע בקידום מערכת הבריאות והחינוך ולהסדיר כפרים או חלקים מכפרים בלתי מוכרים שיושבים על אדמות מדינה, בכדי להחזיר את האמון בין המדינה לתושביה הבדואים. רק כך, ניתן יהיה להגיע בסופו של יום גם לחקיקת חוק ולהסדרת סוגיה אסטרטגית זו".
ח"כ חנא סוייד (חד"ש): "הנסיונות הנשנים של הממשלה וסוכניה לסדוק את האחדות של מתנגדי פראוור בקרב תושבי הנגב הערבים וגם להציג את מחאתם כבלתי לגיטימית ואלימה כשלו. חשיפת המפה של האזורים שיפונו אליהם תושבי הכפרים הבלתי מוכרים שייהרסו, הכניסה את הממשלה לפינה, והוכיחה שעל גבם של תושבי הנגב הערבים מנוהלים מאבקים פוליטיים בין מרכיבי הקואליציה, דבר שלא ייתכן במדינה נורמלית, שאמורה לכבד את כל אזרחיה. אין מנוס אלא מלקיים דיון מקצועי בתוכנית האלטרנטיבית שמציעים תושבי הנגב הערבים, ולהכיר ביישובים הבלתי מוכרים ולהכשיר אותם כיישובים חקלאיים ומשולבים ולהסדיר את תביעות הבעלות שלהם, כי הם חלק בלתי נפרד מהאווירה והנוף של הנגב".
יו"ר אם תרצו, רונן שובל: "למרות שראינו ליקויים רבים בתוכנית בגין-פראוור, צר לנו שבמקום לשפר את התוכנית, היא נגנזה. הדבר החמור העולה מההתנהלות בעניין החוק הוא שממשלת ישראל לא הצליחה למשול. הדמוקרטיה הישראלית נכנעה לאלימות ולתכתיבים של מדינות זרות. מדינות זרות החליטו לבחוש בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל, מימנו ארגוני דה-לגיטימציה שהסיתו את הבדואים לאלימות, ומיתוגו מהלך לגיטימי לחלוטין של ממשלת ישראל כ'טיהור אתני'. על ממשלת ישראל להתעשת, להגן על הדמוקרטיה הישראלית, ועל יכולתה למשול ולהעביר בדחיפות את החוק החשוב: 'צמצום מעורבותן של ממשלות זרות בדמוקרטיה הישראלית' הידוע כחוק העמותות".
עו"ד ראויה אבו רביעה מהאגודה לזכויות האזרח: "עכשיו יש לממשלה הזדמנות לקיים דיאלוג אמיתי וכן עם הקהילה הבדואית בנגב ונציגיה. הבדואים בנגב מעוניינים לפתור את בעיית הכפרים הלא מוכרים, ולחיות בישראל כאזרחים שווי זכויות".
