שלוש חברות מנתניה שיצאו לטיול מאורגן לאיטליה באמצעות חברת הנסיעות איסתא ליינס מתל אביב טוענות כי נפלו קורבן למסע של השפלות, ביזיון והתעלמות מצדו של המדריך אשר ליווה את הטיול. בעקבות כך הגישו השלוש - זהבה רוב, מזל דנינו וגאולה נובק - תביעת פיצויים (לשון הרע) בסך 150,000 שקל נגד איסתא ומדריך הטיול צורי ארביב.
בכתב התביעה שהוגש לבית משפט השלום בכפר סבא נטען כי כבר ביום הטיסה דיבר אליהן המדריך בזלזול ובסגנון בלתי הולם כאשר התקשרו אליו על-מנת לברר את אי התייצבותו במועד לנקודת המפגש בשדה התעופה. באותה השיחה קבל המדריך על כך שהתובעות "מפריעות לי באמצע המקלחת" ו"באיזה זכות אתן מתקשרות אלי".
לדברי התובעות, בהגיען למלון וכאשר נוכחו לדעת כי בחדרן הוצבה מיטה מתקפלת שאינה תואמת את צרכיהן לאור גילן המבוגר, כאשר טרם הטיול ביקשו מפורשות מהנתבעים לדאוג לתוספת של ספה נפתחת במקום מיטה מתקפלת, הן ירדו לקבלה וביקשו מהמדריך לדאוג לכך שתקבלנה את שהובטח להן מבעוד מועד וכפי שהוצג בדף המידע של איסתא בנוגע לאפשרויות הלינה בחדר של שלושה אנשים.
לתדהמתן הן נאלצו במעמד זה להתמודד עם אמירות גזעניות ומשפילות מצדו של המדריך הכוללות גידופים, דברי השפלה ובוז שאין דומה להם על-אודות מוצאן, ( בנות עדות המזרח ממוצא מרוקאי) לעיני כל, ובשעה שעודנו מחלק את המפתחות לחדרים לחברי הקבוצה.
בתביעה נאמר כי המדריך החל צורח ומגדף לעברן של התובעות: "ברבריות, כאן זה לא מרוקו, תחזרו למרוקו" וכל זאת בפומבי למשמע אזניהם של נוסעים נוספים שהיו עמם בטיול, ואורחי המלון. התובעות טוענות כי מדריך הקבוצה איבד כל רסן והחל לפלוט דברים מביכים ופוגעניים במיוחד תוך השפלתן וכי ניכר על מרבית הקבוצה כי הינם מרגישים נבוכים נוכח התבטאויותיו כלפיהן.
ביום השני לטיול, טוענות התובעות בתגובה לפנייתן אל המדריך בבקשה כי יתנצל על אמרותיו הקשות, פלט הלה שלל גידופים נוספים והתרה בהן שלא לפנות אליו ולא להתקרב אליו, וכי הן אינן מתאימות לרמתו. עוד נטען בתביעה כי לאורך כל ימי הטיול התעלם מדריך קבוצה מהתובעות וסירב לענות על שאלותיהן והתייחס אליהן כאל "אוויר". אשר על כן הן נאלצו להיעזר בנוסעים אחרים על-מנת לדעת את לוחות הזמנים בטיול ואת היעדים אליהם נוסעים.
לדברי התובעות, תחושות ההשפלה ואי הנוחות ליוו אותן לאורך כל הטיול והפגיעה הגדולה בכבודן ובשמן הטוב כתוצאה מאמרותיו הגזעניות של מדריך הקבוצה אשר הפך אותן למטרה לבוז וללעג והשפילן בפני הנוסעים אחרים בקבוצה הייתה גדולה מנשוא.
לדברי התובעות, באמצעות עו"ד ליאת אברהם רשתי, הן לא נהנו כלל מהטיול עקב ההתעלמות המוחצנת והבלתי פוסקות מצד המדריך ואף חיכו שהטיול ייגמר על-מנת לחזור ארצה וזאת כשהן פגועות, כאובות ומאוכזבות מהטיול אליו ציפו וחיכו זמן רב.
בתביעה נאמר כי במכתב תגובה של איסתא למכתב שנשלח על-ידי באת-כוחן של התובעות מודה המדריך מפורשות כי נקט בהערה לא נעימה וטען כי התנצל על כך בפני התובעות. ואולם התובעות מכחישות את דבר ההתנצלות וטוענות כי המדריך לא רק שלא התנצל בפניהן, אלא המשיך במסע הביזיון, ההשפלות וההתעלמות לאורך כל הטיול.
בית המשפט מתבקש לפסוק לכל אחת מהתובעות פיצויים של 50,000 שקל בגין הפגיעה בהן, ביזיונן והשפלתן בעיני הבריות. בתביעה נאמר כי הנזק הנפשי בגין ההשפלות אותן חוו התובעות עולה על סכומי הפיצויים עשרות מונים, ואולם משיקולי אגרה בלבד העמידו התובעות את תביעתן על הסכום האמור.
טרם הוגש כתב הגנה.
