מוטי בן-משה ו
אדוארדו אלשטיין ירכשו את השליטה באי.די.בי, אך תחילה יהיה על השניים למסור מידע מלא על אופן השליטה בעסקים ועל מקורותיהם הכספיים. המידע יימסר בתוך שבוע לרשות ניירות ערך, לכונס הנכסים הרשמי ולמומחה מטעם בית המשפט, רו"ח איל גבאי. כך החליט (יום ג', 17.12.13) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין בהחלטה המשתרעת על פני 48 עמודים.
אורנשטיין קבע, כי הוא מאשר את ההסדר שהציעו בן-משה ואלשטיין, אך ההסדר ייכנס לתוקף רק לאחר שבודקי המידע יאשרו שקיבלו את כל הדרוש להם. הוא הורה לגבאי לדווח לו עד 29.12.13 על קבלת המידע ועל המסקנות מכך.
הצעת בן-משה ואלשטיין כוללת את המרכיבים הבאים: הזרמת 650 מיליון שקל לאי.די.בי פיתוח; הקצאת 46.7% מניות פיתוח לנושי החברה; תשלום מזומן לנושי החברה בסך 300 מיליון שקל; הצעת רכש למניות פיתוח בהיקף של 512 מיליון שקל בשתי פעימות, האחת עד 250 מיליון שקל עד 31.12.15 והשנייה עד 262 מיליון שקל עד 31.12.16; הזרמה עתידית לפיתוח בהתאם לצורך המוערך ב-300 מיליון שקל בשנת 2014 ו-500 מיליון שקל בשנת 2015; הלוואת גישור של לא פחות מ-100 מיליון שקל עד 15.3.14 למשך שישה חודשים או עד מועד ביצוע ההסדר לפי המוקדם.
בהחלטתו אומר אורנשטיין, כי חובותיה של אחזקות מסתכמים ב-2 מיליארד שקל, אך בקופתה רק כמה מאות מיליוני שקלים. הוא סוקר את תהליכי הסדרי החוב באחזקות ובאי.די.בי פיתוח ואת ההצעות השונות שהועלו בשנה האחרונה, וכן את עמדותיהם של המתמודדים על השליטה.
אורנשטיין גם מזכיר את חוות דעתו של גבאי, אשר הצביע על עדיפות מסוימת להצעתם של דנקנר ו
אלכסנדר גרנובסקי, ועל השלכותיו של חוק הריכוזיות. עוד הוא מציין, כי אסיפות הנושים תמכו ברוב הדרוש (75%) בהצעתם של בן-משה ואלשטיין, ומפרט את נימוקי התנגדותם של דנקנר וגרנובסקי לאישור ההחלטה בידי בית המשפט.
תספורת של 30% בלבד לדברי אורנשטיין, מדובר בהליך מורכב שחייב אותו לתת החלטות סבוכות ודחופות. "ההתמנה הועילה, כי לפני שתי ההצעות המשופרות יספגו הנושים הפסד של 30%, שהוא נמוך משמעותי מזה שהיה לפני שנה", ציין אורנשטיין. עוד הוא אומר, כי קיבל מכתבים מאזרחים שהביעו את דעתם, ולכן הוא מתייחס בהחלטתו לשאלתם החוזרת ונשנית מדוע אינו מורה על פירוק אי.די.בי. על כך משיב אורנשטיין, כי אינו יכול להורות על פירוק בלא בקשה כזו, ואין כל ביטחון שכל החברות שבשליטת אי.די.בי היו נמכרות בנפרד.
בהתייחסו להתנגדויות להצעות אומר אורנשטיין, כי לא ראה את הצעתו של דנקנר כהצעה של אי.די.בי עצמה כפי שזו טענה. לדברי אורנשטיין, אין מניעה לכפות הסדר נושים על חברה חדלת פרעון, וגם בכך הוא דוחה את עמדת אי.די.בי. בין היתר הוא מציין, כי במצב בו החברה היא חדלת פרעון, כפי שהודתה אי.די.בי אחזקות, מסורה בידי הנושים ההחלטה כיצד להמשיך לפעול – הסדר או פירוק.
אורנשטיין אומר, כי לא מצא בהתנגדותם של דנקנר וגרנובסקי שהיא עומדת ברף הגבוה המחויב כדי שלא לכבד את רצונם של הנושים. ההלכה היא שעל בית המשפט לכבד את רצון הנושים, אלא אם נפלו פגמים מהותיים באופן הצבעתם של הנושים, וזאת לא הוכח – קובע אורנשטיין. בין היתר הוא דוחה את טענתם בדבר ספירת הקולות בהצבעות הנושים ואת טענותיהם נגד צורת התנהלותו של בן-משה ואלשטיין.
טענות דנקנר - היתממות בנוגע לטענה על העדר מידע מספק בנוגע לבן-משה אומר אורנשטיין, כי ספק אם דנקנר ואי.די.בי בכלל יכולים להעלות אותה. החברה לא עמדה בהתחייבויותיה לנושיה, ואילו דנקנר עצמו גייס בזמנו את אלשטיין לשותפות עימו – ולכן טענותיו על חוסר מידע לגביו הן "יותר מתמוהות" ו"היתממות". גם ההתנגדות בנוגע לבן-משה היא בעייתית, שכן דנקנר עצמו לא פירט את מקורותיו הכספיים של גרנובסקי "ועל כך נאמר: הפוסל – במומו פוסל".
למרות כל זאת, אומר אורנשטיין, טרם בשלה הדרך לאישור הסדר הנושים. יש לחייב את בעלי השליטה בגילוי מלא, שכן אמורים לשלוט במי שמחזיק בכמה מן החברות החשובות במשק. "עוצמתן של אלו מחייבות שבעלי השליטה בהן יגלו את כל הפרטים המהותיים, ובהם צורת השליטה, מקור הכספים להשקעה בחברה ולהשקעה עתידית", קובע אורנשטיין.
לדברי אורנשטיין, אין לקבל את טענת בן-משה לפיה יידרש לגילוי מלא רק אם יהיה עליו לגייס הון. "באשר לעיתוי הגילוי – אין מקום לכך שהסדר הנושים ייצא לדרכו בעוד זמן קצר, ורק בעתיד יתברר המידע ואז ייגרם נזק בלתי הפיך לציבור המשקיעים. ההסדר מחייב אישור של רגולטורים וממילא הם יידרשו לגילוי מלא", אומר אורנשטיין. לפיכך, מאמץ אורנשטיין את עמדתו של גבאי ולפיה יש לחשוף את כל המידע עוד לפני אישור ההסדר.
אורנשטיין אומר, כי יש להפקיד את חשיפת המידע על בן-משה בידי מי שמומחיותם בכך – רשות ניירות ערך והכנ"ר (שטענו שניתן להמתין עד להנפקה עתידית של אי.די.בי). אליהם יצורף גבאי, וכל רגולטור יוכל לבקש מהשלושה לקבל מידע נוסף.