ח"כ
איציק שמולי (העבודה) אומר כי העסקה של יועץ מיוחד ל
ממשלה אפשרית רק במקרים שבהם אין מקרב עובדי המדינה וממשרדי הממשלה אדם שיש לו הכישורים הנדרשים לעשות זאת. שמולי, המסתמך על הוראות תקנון שירות המדינה, התייחס לפרסום על כוונתו של ראש הממשלה
בנימין נתניהו למנות את פרשן ישראל היום בועז ביסמוט לפרויקטור חיצוני לנושא הרחקת מסתננים.
במכתב עם שאלות הבהרה ששלח לנציב שירות המדינה
משה דיין, ליועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה שלומית ברנע פרגו ולמנכ"ל משרד האוצר יעל אנדורן, כתב שמולי: "סעיף 02.421(א') לתקנון שירות המדינה הקובע כי "משרד המבקש להעסיק יועץ, יבדוק אם אין מדובר בעבודה שלפי טיבה ומהותה צריכה להיעשות על-ידי עובד המשרד ולא על-ידי מי שאיננו עובד המשרד [..], כשמדובר בעבודה השלובה באופן אינטגרלי בעבודת המשרד והמבצע אותה שייך למערך הארגוני והפונקציונאלי של המשרד,
אין מקום להעסיק יועץ למילוי אותו תפקיד".
שמולי ציין כי הליך הבחירה, אישור תנאי ההעסקה החריגים והסתרת הדברים מעיני הציבור מעלים שאלות קשות באשר לתקינותו ולכשירותו של ההליך. "האם בכל אגף אפריקה, על שתי מחלקותיו במערך המדיני של משרד החוץ, לא נמצא ולו עובד אחד שנסיונו והשכלתו מאפשרים לו לבצע את אותה המשימה? האם כלל נעשתה בדיקת התאמה לעובד/ת בעלי ניסיון והשכלה מתאימים לביצוע המשימה מול משרד החוץ ובמידה ונערכה הבדיקה, מהן התוצאות שהעלתה?", הקשה.
מכרז מסודר שמולי שאל מדוע לא בוצע הליך מכרז מסודר ופומבי במסגרתו הוצעו מספר מועמדים רלוונטיים לתפקיד, "שכן גם אם למר ביסמוט אכן עומדים הניסיון וההכשרה המתאימים לביצוע התפקיד, עובדה זו לכשעצמה אינה יכולה להוות עילה לביטול של הליך בחירה שקוף ומסודר במסגרתו מוצבים קריטריונים ונבחנים לאורם כמה מועמדים". הוא הביע תמיהה כיצד מינוי מקורבים ואנשי אמון נעשה במחשכים ועוד כשמאושרים במסגרתו תנאים מפליגים.
סוגיה נוספת עליה כתב שמולי נוגעת לתנאים החריגים שאושרו כביכול על-ידי משרד האוצר והנציבות. סעיף 02.522 (ג') לתקנון השירות קובע כי הנציב יהיה רשאי, על-פי כללים שייקבעו, בהתאם לצרכים מיוחדים או במקרה של העסקת עובד בעל כישורי יתר מיוחדים, לאשר חוזה מיוחד בתיאום עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר; זאת, "על-פי הכללים המקובלים". לאור זאת שמולי שאל: כיצד, על-ידי מי ובאיזו סמכות נקבע במקרה זה מנגנון תמרוץ חריג כל כך שהוצע כביכול על-ידי ראש הממשלה? ויותר מכך, שמולי דרש לדעת האם יש אנשים נוספים בשירות הציבורי שהועסקו בחוזה מיוחד ותגמול בשכר הצלחה.
בתוך כך, טוענים בחר ישראל היום להתעלם מן הטענות הנ"ל וטען כי
ידיעות אחרונות נטפל אל ביסמוט רק משום שהוא פנה לנתניהו. עורך ישראל היום,
עמוס רגב, מזכיר שורה של מינויים בלשכת נתניהו שבאו משורות ידיעות אחרונות ובהם זה של עורך מוסף "7 ימים" ניר חפץ שהתמנה לראש מערך ההסברה הלאומי, של בעל הטור
יועז הנדל שמונה לאותו תפקיד אחר כך ושל רוני סופר, הכתב המדיני של ynet.
בועז ביסמוט עצמו מספר לקוראים כי שיתף את רגב בהצעה אליו, שהתלבט אך בפועל לא קיבל על עצמו את התפקיד. "לא ניהלתי מו"מ על חוזה וגם לא חתמתי עליו (גם אם היה ידוע לי שחוזה כזה הוכן עבורי). מעולם לא ישבתי עם ראש הממשלה או עם מי מנציגיו פנים אל פנים בלשכה, כדי לדון עימו במהות התפקיד", דברי ביסמוט.
