זאב טננבאום, שהיה מנהל הכספים בחברות הפרטיות מקבוצת חפציבה, ירצה 20 חודשי מאסר בפועל על חלקו בהונאת הענק בקבוצה. זהו העונש הכבד ביותר שנגזר בפרשה, פרט לזה שהוטל על
בועז יונה. סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים,
אהרון פרקש, אישר את הסדר הטיעון בעניינו של טננבאום, הכולל גם פיצוי של 600,000 שקל לנפגעי הפרשה.
טננבאום הודה בסיוע לגניבה בידי מורשה, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות נוספות. על-פי כתב האישום המתוקן, טננבאום היה אחרלפיכך שכספי רוכשי הדירות נותבו לחשבונותיה של חפציבה במקום לחשבונות הליווי של הפרויקטים הספציפיים. בסך-הכל הועברו בצורה זו 300 מיליון שקל.
עוד הודה טננבאום, כי נטל חלק ביצירת דיווחים כוזבים שהעבירה חפציבה לבנקים שהעמידו לרשותה את האשראי ולגורמים שפיקחו על הפרויקטים. הוא גם הודה בכך שהשתתף ביצירת רישומים כוזבים בספריהן של החברות כדי להסתיר את גניבות הכספים בידי יונה.
פרקש אומר, כי ההסדר ראוי ומאזן בין תפקידו הבכיר של טננבאום בחפציבה וחלקו בפרשה, לבין העובדה שהוא הודה מיד וחסך ניהול תיק בו נרשמו 400 עדים.
פרקש גזר במקביל ארבעה חודשי מאסר בפועל על עדיה בן-משה, שהיה איש כספים בקבוצת חפציבה, אחראי על ההיבט הפיננסי של הפרויקטים ודירקטור בחברת חופים. בן-משה הודה והורשע בסיוע לגניבה בידי מורשה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות ניירות ערך. פרקש אומר, כי עונש זה נגזר לאחר התחשבות מירבית במצבו הרפואי של בן-משה.
פרקש אישר גם את הסדר הטיעון עם אודי הררי, שהיה סמנכ"ל השיווק בחפציבה, אשר הודה בכך שסייע ליונה לקבל דבר במירמה. הררי ירצה עונש מוסכם של חמישה חודשי עבודות שירות. כעת נותר בתיק חפציבה נאשם אחד בלבד: פרדי אלגמיל, שהיה המשנה למנכ"ל ויד ימינו של יונה.