דיון בהמתת אפרוחים: גריסה, מעיכה או חשמול

האם החברה הישראלית צריכה להתיר המתה של מיליוני אפרוחים בשנה, ואם כן - האם ניתן למזער את סבלם? זו השאלה שעמדה במרכז דיון שהתקיים (יום ב', 23.12.13) בוועדת החינוך של הכנסת, אשר דנה בחוק צער בעלי-חיים. משרד החקלאות הגיש לוועדה טיוטת תקנות לקביעת אופן ההמתה של אפרוחים. השיטות שמתירה טיוטת התקנות: המתה באמצעות גז (פחמן דו-חמצני), המתה בחשמל, ובאמצעות מכונות המועכות או טוחנות את האפרוחים בעודם בחיים. בתום הדיון החליטה הוועדה להמשיכו במועד אחר ולקיים דיון ערכי מפורט בסוגיה. בשנים האחרונות חזרו והופיעו באמצעי התקשורת צילומים של אפרוחים בפחי אשפה, שתיעדו פעילים לזכויות בעלי-חיים. מדי שנה מושמדים מיליוני אפרוחים במדגרות של תעשיות הביצים ובשר העוף בישראל. 4.5 מיליון אפרוחים זכרים בתעשיית הביצים מושמדים משום שאינם מטילים ביצים ולא משתלם לגדלם לבשר. בתעשיית בשר העוף וההודו מושמדים כמה מיליוני אפרוחים נוספים משום שהם נכים, מאחרים לבקוע, או מסווגים כ"עודפים". חוק צער בעלי חיים שחוקק בשנת 1994 קובע כי על שר החקלאות להתקין תקנות לקביעת אופן ההמתה של בעלי-חיים, כאשר הם מומתים שלא לצורכי מאכל - אפרוחים, תרנגולות מטילות שתפוקתן פחתה, פרות חולבות שקרסו, בעלי-חיים בגני חיות ובמתקני הסגר, ועוד. לאחר עיכובים ודחיות, ב-2002 הכנסת אישרה תקנות בנושא. אולם ב-11 השנים שחלפו מאז סירבו שרי החקלאות לחתום על התקנות והן לא נכנסו לתוקף, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד הארגונים. באוקטובר האחרון "אנונימוס" שלחה למשרד החקלאות התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים.

"כמו לשים אפרוח בתוך בלנדר"

ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר בדיון: "כאשר התכוננתי לדיון ראיתי תמונה שהיה לי קשה לישון אחריה: תמונה של אפרוח בתוך בלנדר. מה צריך לקרות כשאדם מכניס אפרוח לבלנדר? הוא צריך לקבל עונש, זו עבירה שיש עליה עונש מאסר. אבל מה קורה כשאנחנו, כחברה, מכניסים אלפי אפרוחים לבלנדר? אולי לא נצליח לתת תשובות בדיון הזה, אבל זה לא פוטר אותנו מהחובה לשאול את השאלות הקשות האלה. למה בעצם ממיתים את האפרוחים האלה והאם יש אלטרנטיבה? השאלות האלה נוגעות לאפרוחים, אבל קודם כל הן נוגעות אלינו. איזה מין בני אדם אנחנו, ואיזה מחירים אנחנו מוכנים לשלם כדי שיהיה לנו יותר נוח או יותר טעים. ככל שלמדתי את החומרים לקראת הדיון האופציה של הטבעונות מתחזקת אצלי כאופציה מוסרית אולי יחידה בסופו של דבר. לא ועדת החינוך ולא הממשלה יכולה להגיד לאזרחי ישראל מה יאכלו ומה לא, אבל ועדת החינוך יכולה לומר לציבור מה המשמעויות הערכיות של הדברים שאנחנו עושים". ח"כ הרב דב ליפמן (יש עתיד) הניף תמונה של אפרוח, ואמר: "אני מבקש מפקידי משרד החקלאות להביט בעיניים של האפרוח הזה, אפרוח בן יומו. הדיון הוא עליו, עליו ועל עוד כ-10 מיליון אפרוחים שמעולם לא עשו דבר לאיש. אני לא מעוניין לקחת חלק בדיון המוכן מראש בו תגידו לנו כי חייבים להשמיד את האפרוחים הזכרים כי זה 'פוגע ברווחי התעשיה', אני לא מעוניין לשמוע ש'ככה זה מתנהל בכל העולם'. אני מציע שנבדוק אופציות שבהן מדגרות שיהרגו אפרוחים זכרים - יאבדו את תעודת הכשרות שלהן! זהו מעשה לא מוסרי, עלינו לשאוף להיות חברה למופת, המובילים בעולם בתקנות למען בעלי חיים, ולא להיות מובלים". ח"כ יפעת קריב (יש עתיד) אמרה כי "לא סתם הדיון הזה מתקיים בוועדת החינוך. יש לו ערך חינוכי וערכי, וצריך לבחון את התקנות בצורה מקיפה. בנוסף, כשראיתי את הסרטונים שאלתי את עצמי, כעובדת סוציאלית, מה קורה לאותם נשים וגברים שנאלצים להרוג את בעלי החיים? הם עובדים בשכר מינימום שאין להם הרבה ברירה אלא לעבוד שם, ואני מנסה לחשוב מה קורה לאם לילדים שנאלצת כל יום להרוג אפרוחים - האם היא מקבלת איזשהו טיפול נפשי? איך חוזרים הביתה מעבודה כזאת, ואיך מטפלים בילדים? האם מישהו מתייחס למה שעובר על אותם עובדים מבחינה נפשית, מה הם לוקחים איתם הביתה אחרי שנים של עבודה במדגרות האלה?" ח"כ שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו) התייחס גם הוא לאידיאל של תזונה טבעונית, וציין שבאזורנו, המילה "לחם" מייצגת את המזון הבסיסי המקובל בתרבות מסוימת. "כשבני יעקב ירדו מצריימה הם לא יכלו לאכול לחם עם יוסף, שכן עבור המצרים לחם, המאכל הבסיסי, משמעותו הייתה בשר, בעוד שעבורם, אנשי כנען, המאכל הבסיסי הוא דגנים ומזונות אחרים הצומחים מהאדמה", אמר. בסיום הדיון ח"כ עמרם מצנע, יו"ר הוועדה, ביקש לקיים דיון נוסף בתקנות ולפרט מהם הקריטריונים שנדרשים ממכונות ההמתה, ומהם התנאים שבהם מוחזקים האפרוחים מהבקיעה והמיון ועד להשמדתם, וכן לבחון הצבת מצלמות או דרכים אחרות שיאפשרו לאתר בעיות במכונות בזמן אמת ולתקנן. ח"כ מצנע הודה לארגונים על הבאת הנושא לסדר היום הציבורי: "למרות שאני לא צמחוני או טבעוני, אני מכיר בצורך להביא לידיעת הציבור מה המחירים שאנחנו כחברה משלמים על כך שאנחנו אוכלים מכל הבא ליד". ב"אנונימוס" וב"תנו לחיות לחיות" בירכו על הדיון אך מתחו ביקורת על טיוטת התקנות: "חובתו החוקית של משרד החקלאות לפעול להפחתת הכאב ולקיצור משך הגסיסה. עם זאת, אין דרך הומאנית להרוג בעלי-חיים - כצרכנים, עלינו לקחת זאת בחשבון בבחירות המזון שלנו. את הזעזוע הקשה מהמחשבה על אפרוחים חיים בבלנדר ראוי שנישא אתנו כאשר אנחנו בוחרים בין שקשוקה ושניצל לבין חומוס ומג'דרה".