מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 23.12.13) בקריאות שנייה ושלישית את הצעת התיקון מס' 198 לפקודת מס הכנסה שהגישה הממשלה, אשר נדונה בוועדת הכספים. 39 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה השנייה ולא היו מתנגדים.
החוק שאושר סופית נועד לסתום פרצות במס במקרה של אזרחים ישראלים שבבעלותם חברות עסקיות בחו"ל והיא מסדירה את מודל המיסוי של חברת משלח יד זרה למודל המיסוי הקיים לגבי חברה נשלטת זרה, תוך התאמה לכך שמדובר במיסוי של הכנסה ממתן שירותים. ההסדר קובע כי על-אף שהחברה עצמה אינה תושבת ישראל וההכנסה לא הופקה בארץ, יראו בעל מניות תושב ישראל בחברת משלח יד זרה, שיש לה רווחים ממשלח יד מיוחד שלא שולמו, כאילו קיבל דיבידנד את חלקו היחסי באותם הרווחים. כמו-כן, יבוצעו תיקונים בהסדר המיסוי החל על חברה נשלטת זרה, על-מנת למנוע בין השאר תכנוני מס על-ידי בעל השליטה.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי שתמך בהצעת החוק, אמר בדיון הוועדה: "התיקון הנוכחי לפקודת המס יסייע לרשות המיסים לסגור פרצות בחומת המס של ישראל. הדבר ייתן עוד כלים לרשות לצורך המאבק בתכנוני מס, שמפחיתים במאות מיליוני שקלים מדי שנה את הכנסות המדינה ממיסים". הצעת החוק אושרה לאחר שרשות המיסים הגיעה להסכמות עם לשכות רואי החשבון ועורכי הדין.
מנהל רשות המיסים,
משה אשר, הסביר את מטרת התיקון לפקודת מס הכנסה ואמר, כי הוא "נועד לסגור פרצות שמאפשרות התחמקות מתשלומי מיסים בארץ ובחו"ל כאחד". עם זאת, אנשי רשות המיסים סייגו ש"חברות לא יחויבו בתשלומי מיסים, אם הן כבר משלמות במדינות מושבן". לגבי חברות בנות, הסביר אשר, ש"לעיתים חברה זרה מחזיקה בחברת בת, גם היא זרה. לעיתים החברה הזרה מוכרת את חברת-הבת או חלק מאחזקותיה בה. זה יכול להיות חברות נדל"ן או עסקים משמעותיים והמכירה הזו נחשבת רווח פסיבי מבחינתנו; אם מדובר בחברה שהחזקת יותר משנה, אזי הרווחים ממכירתה או ממכירת מניותיה, תיחשב רווח הון פסיבי שימוסה על-ידינו. אם מדובר בברוקר שזה עיסוקו, הדבר ייחשב כהכנסה ולא נמסה אותו. כי העניין כאן זה הרווחים הפסיביים כרווחי הון".