שלוש תביעות נזקי גוף נוספות בפרשת נטילת איברים מגופות שנותחו במכון לרפואה משפטית (המכון הפתולוגי)באבו כביר הוגשו כנגד המכון וכנגד פרופסור יהודה היס ומי שעמד בראשו והיה האחראי על הנתיחות.
תביעה אחת הוגשה לבית משפט השלום בירושלים על-ידי הוריו ואחיו של אליהו אדרי שנרצח בחודש מאי 2005. תביעה שניה הוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד על-ידי בני משפחת רובין- האם ושתי בנותיה - שאיבדו במרץ 204 את אבי המשפחה שנפטר מדום לב בביתו ובדצמבר 2006 את בת המשפחה שנפטרה בשנתה בהיותה בת 20.
התביעה השלישית הוגשה לבית משפט השלום בכפר סבא על-ידי בתו של דוד סלומון שגופתו נמצאה בביתו בינואר 2009 לאחר שלקה בהתקף לב בעקבות טרשת עורקים.
בכתבי התביעה מצוין כי בראשית שנת 2002 פורסמו באמצעי התקשורת ידיעות לפיהן נעשה שימוש לא חוקי באיברים וברקמות במכון לרפואה משפטית שנוהל על-ידי פרופסור יהודה היס. הידיעות פורסמו בעקבות ממצאיה של ועדת הבדיקה שמצאה בין היתר כי במכון הפתולוגי קוצרים, נוטלים ומעבירים איברים וחלקי איברים שלמים מגופות לצרכי מחקר והוראה ללא ידיעת המשפחות, ובידיעתו ובהסכמתו של פופסור היס.
עוד מצאה הוועדה כי המכון שומר איברים לכאורה לצרכי זיהוי חרף עובדה כי נעשה כבר זיהוי ודאי של הגופה. בנוסף מצאה הוועדה כי פרופסור היס התעלם מהוראות משרד הבריאות שאין לבצע מחקרים באיברים ורקמות ללא הסכמה מראש. בעקבות ממצאי הדוח הועבר פרופסור היס מתפקידו כמנהל המכון, הוגשה כנגדו קובלנה לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה בה נטען כי בכ-125 מקרים מבין אלפי הנתיחות שבוצעו במכון בשנים 96-2000 נעשה שימוש לצרכי מחקר בדגימות שניטלו בנתיחה. היס הורשע ברשלנות ונדון לנזיפה.
בכתבי התביעה נאמר כי במסגרת תחקירים שפורסמו אודות התנהלות המכון פורסם כי במחסנים נסתרים במכון לרפואה משפטית נשמרו לאורך השנים למעלה מ-8,000 צנצנות ומכלים ובהם חלקי אברים מגופות הנפטרים שנותחו במכון.
ממצאי התחקירים נאמר בתביעה אושרו בעיקרם על-ידי משרד הבריאות ובעקבותיהם הוכרז על ידו מבצע "מנוחה בכבוד" שהחל במאי 2012 שמטרתו להביא לקבורה את איברי המנוחים שנקצרו במכון ונשמרו שם במשך שנים ללא ידיעת המשפחות.
לדברי התובעים הם הוחתמו על טפסי הסכמה לנתיחה מבלי שהובררה להם פרוצדורת הנתיחה ומבלי שנאמר להם כי במהלך הנתיחה מוצאות דגימות מן הגופה הנשמרות במכון לרפואה משפטית במשך שנים עד הבאתן לקבורה נוספת.
בכתבי התביעה נטען כי התובעים קיבלו בתדהמה את ההודעות על המצאות חלקי איברי יקיריהם במכון, הודעות אשר החזירו אותם שוב לרגע הנורא בו נודע להם על מות יקיריהם. בתביעות מצוין כי מגופותיהם של יקירי התובעים ניטלו בין היתר דגימות מוח, לב, ריאה, כליה, כבד, טחול, לבלב, בלוטות התריס והערמונית.
לדברי התובעים אין צורך להכביר במילים על הצער והכאב העצום אשר חשו נוכח התנהלותו החמורה של המכון אשר הוסיפה טרגדיה נוספת לזו שפקדה אותם עם מות יקיריהם בטרם עת.
בתביעות נטען כי מאז ההודעה כי מגופות יקיריהם נלקחו חלקי איברים שנשמרו במכון במשך שנים רודפות אותם מחשבות ממחשבות שונות ובמוחם עוברים תרחישי בלהה באשר לנסיבות בהן נלקחו והוחזקו איברי יקיריהם, והתמונה הקשה של יקירם קבור בקברו ולצדו איבריו, אינה מרפה מהם.
בסיכום כתבי התביעה נאמר כי מדובר במסכת מעשים חמורים ומחרידים שנעשו על-ידי רשויות המדינה, בהסתר בין כתליו של המכון לרפואה משפטית. עוד נאמר כי מדובר בניצול מצב נפשי קשה ומצוקה קשה ובהתייחסות מזלזלת ברגשותיהם ובמצבם הנפשי של קרובי המנוחים אשר איברי יקיריהם הוחזקו במרתפיו החשוכים של המכון במשך שנים ללא כל צורך משפטי ו\או רפואי וללא כל סמכות בדין. לדברי התובעים מדובר בהתנהלות בלתי נסבלת ובלתי נסלחת של רשויות המדינה.
כל אחת מן התביעות הינה בסכום שמעל 2.5 מיליון שקלים בהתאם לקביעת בית המשפט.
טרם הוגשו כתבי הגנה.
