מהו הדין החל על תאונה המתרחשת במטע השייך ליישוב ישראלי, אבל נמצא בשטחי הרשות הפלשתינית - האם הדין הישראלי או הדין הפלשתיני? בסוגיה זו יצטרך להכריע בית המשפט המחוזי בירושלים.
זאת בעקבות ערעורו של אנואר בני פאדל, פלשתיני המתגורר בכפר עקרבה שבשומרון, על פסק דינו של בית משפט השלום בעניין חובתה של קרנית - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, במסגרת תביעתו כנגדה.
התובע נפצע בספטמבר 2007 בתאונה, כאשר נפל ממרומי כלי המשמש לגדיד תמרים במטע התמרים השייך לישוב הישראלי "תומר" הנמצא בשטח סי באזור יהודה ושומרון והמרוחק כ-2 ק"מ מהישוב. התובע הגיש את תביעתו גם כנגד בעל הכלי ממנו נפל. לטענתו, מדובר בתאונת דרכים לפי חוק פיצוים לנפגעי תאונות דרכים ולפיכך עילת תביעתו מעוגנת בהוראות חוק זה.
עילת התביעה כנגד קרנית היא כי מאחר שבעל הכלי לא ביטח את הכלי כדין, אזי קרנית חייבת לפצות אותו בגין נזקיו בעקבות התאונה. קרנית העלתה טענה מקדמית לפיה על התאונה לא חל חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
זאת, לדברי קרנית, מאחר שהתאונה לא התרחשה במקום הנמצא בתחומי מדינת ישראל, ואף מקום התאונה אינו נכנס להגדרה של "התיישבות ישראלית" אחד משני החריגים המונעים העברת סמכויות הביטוח בשטחי יהודה ושומרון לידי הרשות הפלשתינית.
שופטת בית משפט השלום בירושלים,
עירית כהן, קיבלה את טענתה המקדמית של קרנית וקבעה כי מאחר שהמטע מרוחק מכל יישוב ישראלי, ומאחר שמקום התאונה איננו ישוב ישראלי, המסקנה היא כי הדין החל על מקום התאונה הוא הדין הפלשתיני, ולכן דינה של התביעה כנגד קרנית הוא להידחות על הסף.
לדברי השופטת, ייתכן שהיה מקום לקבוע אחרת לו היה מדובר בשטח חקלאי הגובל בישוב ישראלי אולם לא זה המקרה. בערעור שהגיש התובע על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים נטען כי למרות שמטע התמרים נמצא בשטח סי הרי שהמטע שייך לישוב הישראלי "תומר" הנמצא כ-2 ק"מ ממנו. לטענת המערער, בשל שייכותו של המטע ליישוב, סמכויות הביטוח בשטח המטעים לא עברו לידי הרשות הפלשתינית אלא נותרו בידי ישראל.
אשר על כן, סבור המערער כי במקרה הנדון, חל הדין הישראלי ולא הפלשתיני, וכי יש לבחון את התאונה בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לטענתו, למרחק הפיזי בין מטע התמרים לבין היישוב תומר אין מאומה, וכך למשל באזור סי נכללים גם שטחים השייכים לכפרים וערים באזורי איי ובי הכוללים שטחים חקלאיים, שטחי נוף פתוח, דרכים ושימוש קרקע נוספים.
לדברי המערער, באמצעות עו"ד אבי בר-עם, שופטת השלום שגתה בקביעתה לפיה לאור אין במכלול הנתונים שהוצגו בפניה כדי להצביע על כך שהמדובר בהתיישבות ישראלית.
בערעור נאמר עוד כי בערך היישוב תומר בוויקיפדיה נכתב באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי "היקף שטחי הקרקע המיועדים לחקלאות בתומר הוא כ-4,200 דונם, הקרקעות החקלאיות אינן צמודות לבתי המגורים אלא נמצאות בסמוך ליישוב ובמרחק".
אשר על כן מתבקש בית המשפט המחוזי לקבל את הערעור ולבטל את קביעתה של שופטת השלום לעניין אי-חובתה של קרנית בנזקי הגוף שאירעו למערער כתוצאה מהתאונה, ולקבוע כי אכן דין מקום התאונה הוא דין ישראלי.
