חודש וחצי לאחר שנגזר עונשם, הגישו בני הזוג יהודה וקתרינה דורון ערעור על הרשעתם. בסוף יולי 2008 הוגש נגדם כתב אישום המייחס ליהודה דורון, לשעבר גזבר קיבוץ שפיים ומנהל הנהלת החשבונות, עבירות של מעשי גניבה בידי מורשה, רישומים כוזבים במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים, ועשיית פעולות ברכוש אסור. לקתרינה דורון יוחסו עבירות של גניבה וסיוע לגניבה, וכן סיוע לדורון להתחמק מתשלום מס.
בסוף ספטמבר הורשע יהודה בכל העבירות שיוחסו לו ואילו קתרינה הורשעה בגניבה ובסיוע לגניבה וזוכתה מאשמה של סיוע להתחמקות מתשלום מס.
לפני כחודש וחצי נגזר דינם של השניים כאשר יהודה נדון ל-8.5 שנות מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי, קנס בסך 1.5 מיליון שקלים או 15 חודשי מאסר תמורתם ופיצוי למתלוננים בסך 500,000 שקלים. על קתרינה הוטלו 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל (ביצוע המאסר עוכב עד למחצית אוגוסט 2014 בשל נסיבות משפחתיות מורכבות), שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 100,000 שקלים או שלושה חודשי מאסר תחתיו, ופיצוי של 100,000 שקלים לקיבוץ שפיים.
בנימוקי הערעור נטען כי בית משפט השלום בתל אביב טעה בהרשיעו את המערערים. בהודעת הערעור נאמר כי הערעור מכוון נגד הכרעת הדין, אולם לחלופין ולמען הזהירות בלבד מכוון הערעור נגד גזר הדין על כל מרכיביו. בעניין זה נטען כי בית המשפט טעה כאשר החמיר בדינם של המערערים הן בשליחתם לתקופת מאסר ממושכת מאחורי סורג ובריח והן ברכיבי הפיצוי והקנס.
לדברי המערערים, בית משפט השלום טעה כאשר לא ייחס משמעות מספקת לכך שחלף זמן ניכר מעת ביצוע המעשים המיוחסים נשוא כתב האישום. המדובר, נטען בערעור, בעבירות שבוצעו לכאורה בין השנים 2002-1996 בעוד כתב האישום הוגש רק בשנת 2008 וגזר הדין ניתן רק בשלהי שנה זו.
בא-כוחם של יהודה וקתרינה דורון, עו"ד גד זילברשלג, מבקש לאפשר לו להגיש את הנימוקים המפורטים לערעור בתוך שלושה חודשים, בהתחשב בכך שמדובר בתיק עב-כרס ועל-מנת לאפשר את מימוש זכות הערעור העומדת לזכות מרשיו.
כזכור, הורשע יהודה דורון בגניבת סך נומינלי של 16.5 מיליון שקלים מכספי קיבוץ שפיים בין השנים 2002-1996. יהודה דורון השיב לקיבוץ פחות ממחצית מסכומי הגניבה. הנאשמים, בני הזוג דורון, טענו במהלך המשפט כי הם חיים מן היד לפה, מצבם הכלכלי בכי רע והם נותרו חסרי כל.
לדבריהם, כל הכספים שהוצאו מן הקיבוץ הוצאו בהתאם לסמכות שדורון קיבל מאנשי הקיבוץ, הכל נעשה לטובת הקיבוץ והועבר לחשבונות או לאפיקי השקעה שנועדו לשמר כספים למען הקיבוץ. עוד טענו, כי אנשי הקיבוץ מנסים להעלות את דורון על המוקד.
אולם השופטת מיכל ברק קבעה כי גרסתם של בני הזוג דורון נמצאה מופרכת וכי דורון לא אמר אמת רציפה בשום שלב.
