"במקום לספח לישראל התנחלויות שמחוץ לגושים של ישראל ולהפוך למדינה מבודדת ומוחרמת, אני מעדיפה לספח תרבותית, כלכלית, חברתית ולאומית את הגליל והנגב, לקרב אותם למרכז ולהפוך למדינה שהיא מחוברת ומשגשגת שיכולה להמשיך להביא משקיעים ולפתח את הגליל והנגב" - כך אמרה (יום ג', 31.12.13) שרת המשפטים והאחראית על המו"מ המדיני מטעם הממשלה,
ציפי לבני, בוועידת הגליל ה-7.
"לא מספיק להגיד 'ציונות' ולהרגיש טוב עם זה. ציונות זה לשמור על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו חייבים להגיע להסדר. העובדה ששנים יש מחלוקת פוגעת במדינת ישראל. הרוב בישראל רוצה הסדר. והפעם לא ניתן להזדמנות הזו לחמוק מאתנו. זו ציונות", הוסיפה לבני.
"הלובי החזק ביותר - לא כאן" גם ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג (העבודה), תקף בחריפות את מדיניות הממשלה בנאומו בוועידה: "חברים יקרים, צר לי שאני נאלץ לקלקל לכם את החגיגה אך אני רוצה לספר לכם עובדה מצערת. אני מניח שאתם מכירים אותה טוב ממני. אחרי שייגמר הכנס וינותקו המגנומטרים ושיירת ראש הממשלה תיסע אחר כבוד חזרה דרומה לירושלים אתם תישארו כאן והם ישכחו אתכם לעוד שנה".
הרצוג הוסיף כי "הממשלה תמנה את השגיה ותספר על בית הספר החדש לרפואה שקם ביוזמת השר
סילבן שלום, זו אכן יוזמה מבורכת אבל צריך להזכיר שאוניברסיטה הקימו דווקא באריאל ושפכו עליה עשרות מיליונים. לממשלת ישראל היה חשוב להקים אוניברסיטה נוספת עשרים וחמש דקות מהמרכז ולא בגליל כפי שהיה מתבקש. היה חשוב להקים עוד אוניברסיטה מעבר לקו הירוק ולסבך את האקדמיה הישראלית עם העולם כולו. כך חושב ראש הממשלה. זה מראה על סדר העדיפויות האמיתי של ממשלות הימין.
"את נתניהו ושרי הליכוד הפריפריה לא באמת מעניינת אלא ההתנחלויות והבנייה מעבר לקו הירוק. שם הלובי החזק ביותר. בשעה שכאן נאבקים על כל שקל המצב בהתנחלויות שונה לגמרי.
"לא מאמינים? בבקשה! ח"כ
סתיו שפיר, חברתי לסיעה, חקרה, בדקה ומצאה כי רק בחודשיים האחרונים העבירה הממשלה דרך ועדת הכספים סך כולל של 421.8 מיליוני שקלים. למשל קחו את ועד הישוב היהודי בחברון שנהנה מהקצאות כפולות גם ממשרד הפנים וגם ממענקים מיוחדים, וזאת אפילו לא רשות מקומית. או דוגמה אחרת: אני בספק אם מישהו מראשי הערים כאן זכה למענק של כמעט חצי מיליון שקלים לצורך צעדת יום העצמאות אבל בקדומים בוודאי שזכו. למה שהכסף הזה לא יושקע בגליל או בנגב?! כל אלה מראים שבמדינת ישראל אין תכנון הגיוני אלא תכנון שכל מהותו פוליטי. תכנון שאינו סופר את האזרח ופועל בצורה לא הגונה, מפלה לרעה, שערורייתית ממש!", דברי הרצוג.
