נשים המבקשות לצאת ממעגל הזנות ולהשתקם מוכרות לפעמים כנכות נפשית בשל ההכרה במצב הפוסט טראומה בו הן נתונות. הגדרה זו מטילה עליהן סטיגמה שחוסמת בפניהן מקומות עבודה. ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות בראשות ח"כ
דוד צור ביקשה בדיון היום (ג', 31.12.13) בהשתתפות מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, למצוא פתרון למלכוד זה ולבעיות נוספות בהן נתקלות המבקשות לעזוב את עולם הזנות.
נעמה ריבלין, מנהלת "סלעית": "95% מהנשים המטופלות אצלנו מדווחות על-רקע של גילוי עריות, אולם ההכרה בנכותן כסובלות מפוסט טראומה לא נובעת בהכרח מהטראומה שבילדותן, אלא דווקא מתקופת הזנות. לא רבים מבינים שאישה בזנות סובלת מריבוי מתעללים וממקרים חוזרים של אונס. הן אומנם מגיעות לעולם הזנות בגלל הפגיעה בילדותן, אבל אז מתחילה מסכת התעללות נוספת, לפעמים קשה יותר, כי החברה אולי תגלה חמלה כלפי נפגעת גילוי עריות, אבל פחות כלפי אישה בזנות. היום יש יותר נשים שחושפות את עברן כנפגעות גילוי עריות, אבל עדיין נשים בזנות לא מוכנות להיחשף".
עו"ד גילי ורון, מנהלת מטה המאבק בסחר בנשים: "נשים רבות בזנות צברו חובות לביטוח הלאומי, כי שנים לא שילמו את דמי הביטוח בהם חייב כל אזרח. נוצר מצב אבסורדי, כשאותו גוף, ביד אחת מעניק סיוע בצורת הבטחת הכנסה ובידו השנייה גובה מהן חובות".
פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל הביטוח הלאומי: "יש מנגנון בחינת חובות, הבודק כמה פרמטרים - מי אשם ביצירת החוב, מה מקורות ההכנסה שלו ומצבו הפיננסי והרפואי של החייב. כל השיקולים האלה קובעים את פריסת החוב. אנו פורסים חובות לתשלומים ארוכי טווח, כשהחוב יורד מהקצבאות. מינינו אשת קשר לטיפול בנשים בזנות - ארנה ורקוביצקי, מנהלת השירות להבטחת הכנסה. היא מבקרת במרכזי הסיוע, שמדווחים לה על כל מקרה, והיא מתאמת אישית את הטיפול בכל אישה".