מינהל מקרקעי ישראל התנהג בחוסר תום לב ובצורה המעוררת תהיות לגבי המקצועיות של אנשיו, במו"מ ארוך שנים שניהל עם חברת רדימיקס בנוגע לקרקע עליה ממוקם מפעל בטון שלה. כך קובעת (19.12.13) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, חדוה וינבאום-וולצקי.
הקרקע שבקיבוץ שדה נחמיה, בשטח 52 דונם, הוחכרה בשנת 1962 לחברת דיור לעולה וכעבור שבע שנים הועברה לרדימיקס. מאז 1997 קיימו המינהל והחברה מו"מ על החכרת הקרקע לרדימיקס, אך לבסוף הודיע המינהל שאין בכוונתו להחכיר אותה. בעקבות זאת ביקשה רדימיקס מבית המשפט להורות למינהל להחכיר לה את הקרקע ל-49 שנים עם אופציה ל-49 שנים נוספות.
וינבאום-וולצקי נענתה לבקשה לאחר שקבעה, כי המינהל למעשה התחייב לאורך השנים להחכיר את הקרקע ויצר אצל רדימיקס ציפייה סבירה שכך יקרה. אומנם אנשיו טרחו להבהיר שהכל כפוף לאישור הנהלת המינהל, אולם החזרה האוטומטית על אמירה זו רוקנה אותה מתוכן - אומרת וינבאום-וולצקי. בין היתר, היא מצביעה על טעויות עובדתיות חמורות שנפלו בחוות דעת משפטית פנימית, עליה הסתמך המינהל במגעיו עם רדימיקס. עוד קובעת וינבאום-וולצקי, כי מעמדה של רדימיקס הוא של "בעל זכות במקרקעין" ולכן - בניגוד לעמדת המינהל - היא פטורה ממכרז לחכירת קרקע זו.
וינבאום-וולצקי אומרת: "מצד המינהל נעשו טעויות רבות לאורך כל התקופה הרלוונטית לדיון, טעויות משמעותיות שמעלות תמיהות של ממש על דרך התנהלותם המקצועית של אנשיה וזאת בלשון המעטה. יכול אתה לראות בתמונת המצב שהתגלתה 'טרגדיה של טעויות' שכן בקומדיה אין עסקינן".
היא מוסיפה: "המינהל לא הציג כל חלופה אחרת שמצדיקה סטייה מהתנהלותו רבת השנים למול רדימיקס. לא הוצג כל דיון בשיקולים מדוע במקרה זה אין כל מקום לפטור את רדימיקס ממכרז. כך למשל לא ראיתי דיון בעובדה שהמפעל נותן פרנסה לעשרות משפחות, ופינויו מהשטח עליו הוא יושב שנים תגרום לבעית תעסוקה לאותן משפחות. לא הוצגה כל תוכנית אחרת שהקרקע מיועדת לה ואף לא כל בקשה של כל גורם אחר לקבל לידיו את הקרקע לצורך כזה או אחר".
המינהל חויב לשלם לרדימיקס הוצאות בסך 100,000 שקל. את רדימיקס ייצגה עו"ד אליה צונץ-קולר, ואת המינהל - עו"ד דוד קמחי.
