צוות הבדיקה אמור היה, בעיקרו של דבר, לשלול היתכנות למקור שלישי של כספי קבוצת אלשטיין-אקסטרה, כמו גם לשלול היתכנות, שאלשטיין ובן-משה אינם אלה ששולטים למעשה בחברות שבקבוצה. עוד התבקש צוות הבדיקה לבחון, שנכון למועד זה, לא נצפה שהקבוצה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות.
צוות הבדיקה מצא, שמקור הכספים שהופקדו על-ידי אקסטרה לביצוע ההסדר, הינם מחשבונות הפעילות השוטפת של החברות שבקבוצה ושלא קיים ממצא לפיו מקור הכספים הוא זר לפעילותה.
גם הבדיקה הכלכלית לא גילתה אסמכתא או תימוכין שיש בהם כדי לשלול את הרווחיות של הקבוצה, או כל ממצא שיש בו כדי לשלול את תזרים המזומנים שהוצג על ידה. גם לא נמצא ממצא שסותר את הנחת החברה שיהיו בקופתה די כספים לעתיד. לעמדת צוות הבדיקה תחת ההנחות הקיימות וככל שלא יהיה שינוי מהותי לרעה, תוכל אקסטרה לעמוד בהתחייבויותיה שלפי הסדר הנושים.
מבחינת השליטה בקבוצה, מצא צוות הבדיקה שהבעלות והשליטה באקסטרה ישראל, היא של בן-משה. לצד זאת, לא אותר כל גורם שלישי שיכול לכוון את פעילות הקבוצה בחו"ל, או מי שיכול להיחשב כבעל שליטה בה, פרט לבן-משה. בהסתמך גם על חוות דעת זרות וכן על מכלול ממצאים נוספים, הגיע צוות הבדיקה לידי מסקנה שלפיה לא ניתן לשלול, שבן-משה הוא בעל השליטה האפקטיבי בקבוצת אקסטרה, ואין ממצא הסותר זאת.
צוות הבדיקה לא איתר כל ממצא שיש בו כדי לבסס את העובדה שדולפין [של
אדוארדו אלשטיין] לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה שלפי ההסדר, מעבר לכספים שהשקיעה עד עתה. עוד נמצא, שבעל השליטה בה הוא אלשטיין.
צוות הבדיקה התייחס גם לטענות שונות שהועלו כלפי מי מבעלי אלשטיין-אקסטרה, לרבות מפרסומים בכלי התקשורת, ומידעים שנמסרו שעות ספורות בטרם הגשת הדוח, ולא מצא בהן ממש, ומכל מקום שיהיה באלה כדי לשנות את המסקנות.
לסיכום ייאמר, כי מהדוח על נספחיו, לרבות הנספח החסוי, עולה שבעלי השליטה עמדו בחובת הגילוי והיקפה כמות שנקבע בסעיף 21 לפסק הדין. עוד עולה, שלא נפל מתום בממצאים שהתגלו, וכי אין כל ראיה שיש בה כדי לשמוט את הקרקע תחת האישור להסדר הנושים שזכה לתמיכתם של הנושים ברוב הדרוש.
