פלוג: יש להגדיל את מס ההכנסה השלילי

תחזית אופטימית באופן יחסי, הציגה הבוקר (יום ב', 6.1.14) נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, בהופעת הבכורה שלה בוועדת הכספים. בסקירה המאקרו כלכלית לוועדה אמרה פלוג, שהצמיחה ב-2014 צפויה לעמוד על 3.3% בלבד, זאת לאחר עשור שבו שיעור הצמיחה בישראל היה גבוה מאשר ברוב המדינות המפותחות. לעומת זאת, הייצוא הישראלי עדיין מדשדש בעקבות ירידה בהיקפי הסחר העולמי בעקבות המשבר והייסוף בשער החליפין. עם זאת ציינה פלוג, כי "התחזקות השקל לא בהכרח תפגע בייצוא". עוד הפתיעה בקריאה לממשלה "להגדיל את מס ההכנסה השלילי במשק כדי לצמצם את שיעורי העוני בקרב אנשים עובדים שמשתכרים שכר נמוך". בסקירה המאקרו-כלכלית, פתחה פלוג בנתוני הצמיחה: "ב-2013 הפעילות הגלובלית עדיין הייתה ממותנת. ארה"ב מסיימת עם צמיחה של 1.6% ואירופה עם צמיחה שלילית של 0.4%-. הצפי ל-2014 עומד בארה"ב על 2.6% ובאירופה על 1%. הצמיחה בסחר העולמי ב-2013 עמדה על 2.9% ואילו ב-2014 הצפי הוא 4.9% וזה עשוי להשפיע לחיוב על הייצוא הישראלי. הצמיחה אצלנו הייתה הרבה יותר גבוהה לעומת המדינות המפותחות וכך גם צפויה להיות בשנים הקרובות. בשנים 2014-2013, שיעור הצמיחה יעמוד על כ-3.3%, אך בניכוי התרומה מהפקת הגז, מעט פחות - בין 2.6% ל-2.9%. אחרי ההתאוששות בסחר החוץ בעקבות המשבר הגלובלי, הייצוא עדיין מדשדש, בעיקר בגלל הביקושים הממותנים בעולם וגם הייסוף בשער החליפין תרם לכך". עם זאת קבעה פלוג: "התחזקות השקל לא צפויה לפגוע בייצוא. תעשיית ההיי-טק והטכנולוגיה-המעורבת, מהווה את חלק הארי בייצוא; 80% מכלל הייצוא והתעשיה המסורתית מהווה כ-20%".

"פער הולך ונפער בשיעורי הפריון"

ביחס לתעסוקה אמרה כי דווקא התעשיה המסורתית והמעורבת-מסורתית מהווה 58% משוק התעסוקה, כך שההשפעה של שער החליפין על התעסוקה רבה יותר מאשר על הייצוא. בשוק העבודה, שיעור התעסוקה בקרב גילאי 64-25 עלה במהלך העשור האחרון והתייצב בתחילת 2012 ועמד על 74.5%, שיעור ההשתתפות, 78.7%, הוא שיעור גבוה מאוד בהשוואה בינלאומית. פלוג ציינה כי "עיקר הגידול במשרות בשנתיים האחרונות הוא בעיקר בתחומי השירותים ולא במגזר העסקי. מבחינת הפריון, משנות ה-80' יש גידול מתון בשיעור הפריון שזה התוצר לשעת עבודה והוא צומח בקצב איטי בהשוואה למרבית המדינות המפותחות והפער הולך ונפער, מכיוון ששיעור ההשקעה שלנו נמוך בהגדלת ההון לעובד ובהבאת טכנולוגיות חדישות. השכר גם מבטא את הפריון הנמוך יחסית למדינות ה-OECD". כאמור, פלוג הפתיעה כשקראה לממשלה להגדיל את מס ההכנסה השלילי. "יש עלייה בשיעור העוני בקרב משפחות ללא מפרנסים, הנתמכות בקצבאות, במשפחות עם שני מפרנסים שיעור העוני נמוך יחסית אך יש עלייה בשנים האחרונות. במשפחות עם מפרנס אחד, שיעור העוני עומד על 25.9%. החדשות הטובות הן שכשיש גידול בשיעור התעסוקה, זה אכן משפיע על הירידה בשיעורי העוני. יש גידול בשיעור התעסוקה, התייצבות בשיעורי העוני, אלא שאפילו בקרב משפחות עם שני מפרנסים קיימים שיעורי עוני. יש להגדיל את מס ההכנסה השלילי כדי לצמצם את העוני בקרב אנשים שכן מצטרפים לשוק העבודה". בעניין מדיניות בנק ישראל אמרה: "הבנק ממשיך במדיניות של שמירה על היציבות הפיננסית, שמירה על טווח האינפלציה, טיפול בייסוף וצמצום הסיכונים על נוטלי המשכנתאות. הממשלה קבעה שהיעד של האינפלציה יהיה קבוע בין 1% ל-3% ואנחנו בתוך היעד והחשיבות בציפיות לטווח הארוך, לצורך החוזים העתידיים של המדינה. הציפיות אכן מעוגנות בתחום הזה. לגבי שער החליפין, בנק ישראל פעל לקיזוז תנודות חריפות באמצעות רכישות מט"ח, כדי לקזז את ההשפעה של רכישת הגז על החשבון השוטף".

"פעלנו להפחית הסיכון במשכנתאות"

בנושא הדיור אמרה פלוג כי המשבר נובע בעיקר בגלל מחסור בהיצע הדירות למגורים וירידה באטרקטיביות של אפיקי השקעה אחרים. "מדיניות הבנק היא שימוש בכל הכלים - קודם כל באמצעות הריבית, שהורדה עד ל-1%, כדי לתמוך בפעילות ולמתן את הייסוף. הבנק פעל להפחית את הסיכון במשכנתאות, להגביל את החלק של המשכנתה בריבית משתנה, שכשתעלה הריבית, זה ישפיע על גובה ההחזר החודשי. המטרה לחזק את יציבות המערכת וקודם כל להפחית את הסיכון לנוטלי משכנתאות". לגבי ההתערבות בשער החליפין אמרה פלוג כי אלה נעשות "במקרים של תנודות חריגות בשער החליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים - רכישות מט"ח לקיזוז לחצי הייסוף הנובעים מתגובת היתר של השוק להפקת הגז". יש לציין, כי יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו בצורה משמעותית בשנים האחרונות וכיום הבנק מחזיק מעט יותר מ-80 מיליארד דולר לעומת כ-30 מיליארד דולר בתחילת 2007. חדשות טובות מסרה לוועדה לגבי היחס חוב-תוצר: "אם התקציב ינוהל בתוואי הגירעון החוב הלאומי (3%), החוב ירד ל-68%. אומנם תידרש התאמה בהיקף ניכר כדי לעמוד ביעד הגירעון, ביחס ההוצאה לתוצר בתוואי מדיניות שונים, כגון מדיניות המיסים, העמקת הגבייה של ההון השחור לעומת הקטנת ההוצאה הממשלתית". בסיכום הדגישה פלוג, כי "עדיין יש סיכונים, בעיקר בגלל אירופה שבה שיעורי הצמיחה נמוכים. ישראל צלחה את המשבר בגלל היציבות הפיננסית. המערכת הבנקאית איתנה, אך נדרש לחזק את הלימות ההון והנזילות, רמת היעילות התפעולית נמוכה בהשוואה בינלאומית ונדרשים צעדי התייעלות, כולל צמצום הוצאות השכר ואיזון מנגנוני התגמול. גובשו צעדים לשיפור התחרותיות של המערכת הבנקאית, בפרט למשקי הבית ועסקים קטנים. בטווח הקצר נדרש לנהל את המשק בסביבה עולמית של צמיחה איטית וריבית אפסית, תוך איזון בין תמיכה בצמיחה ובסקטור הסחיר לבין שמירה על היציבות הפיננסית ובכלל זה יציבות המשכנתאות. בטווח הארוך: עידוד צמיחה שתכלול אוכלוסיות בעלות שיעורי השתתפות נמוך, תוך עלייה בהון האנושי ובכושר ההשתכרות".

"ריבית גבוהה יותר הייתה פוגעת במשק"

חברי הכנסת איחלו לפלוג הצלחה בתפקידה. אחדים בחרו להעלות נקודות הדורשות בחינה. ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "אם שער החליפין ב-2014 יישאר ברמה הנוכחית המשק הישראלי יעמוד לפני גל פיטורים גדול. בנק ישראל ניסה להתמודד עם האתגרים האלה ולא הצליח ונדרש שינוי דרמטי במדיניות". ח"כ איציק שמולי (העבודה) העלה את עניין הריביות הנמוכות שהשפיעו לרעה על שוק הדיור. פלוג השיבה כי "אם היינו משאירים את הריבית יותר גבוהה הפגיעה במשק הייתה הרבה יותר גדולה ולכן היה חשוב האיזון והורדנו את הריבית".