משרד החינוך הכריז (יום ד', 8.1.14) על הרפורמה של שר החינוך שי פירון למערכת החינוך בישראל, הצפויה להתמקד בשיטות בדיקה וקבלה כלל-ארציים חדשים לאוניברסיטה, אך גם בפרדיגמות חינוך בכל המערכת. התוכנית תחל לפעול בשנת הלימודים הבאה, תשע"ה, ותתפרס על פני כל רצף הגילאים מכיתות א'-יב'. במהלך מסיבת העיתונאים בה הוכרזה התוכנית אמר השר פירון: " החלטנו לאזור אומץ, לצעוד צעד קדימה, מפני שזו השעה. אנחנו מאמינים. מאמינים במנהלים, מאמינים במורים ומאמינים בתלמידים. אנחנו מאמינים במערכת, בבשלות שלה לקדם שינוי...המאה ה -21 מציבה בפנינו אתגרים המחייבים שינוי עמוק במבנה, בצורה ובמטרות הלמידה". אחד השינויים המשמעותיים בתוכנית הוא ביטול בחינות הבגרות בכיתה י', החל משנת תשע"ה. לדברי משרד החינוך, ביטול הבחינות יאפשר רצף לימודי לטובת תהליכי הוראה מתמשכים, העמקת הלמידה, שיפור חוויית הלמידה ויאפשר קיומה של פעילות ערכית-חברתית ותרומה לקהילה. "דחיית הבחינות תגביר את ההתמדה בקרב אוכלוסיית התלמידים המצויה בסיכון לנשירה, על-רקע הפחתת המבחנים ומקום זאת שילוב של הערכות מגוונות לרבות היבטים חברתיים", נמסר ממשרד החינוך. שינוי משמעותי נוסף הוא כי בוגרי התוכנית החדשה יוכלו להתקבל ללימודים אקדמאיים בעזרתה של תעודת הבגרות במקום הפסיכומטרי. ועדה משותפת למשרד חינוך וההשכלה הגבוהה מגבשת בימים אלה את הקריטריונים אתם יתקבל התלמיד למוסדות ההשכלה הגבוהה, ובכלל זה קריטריונים, אשר יתייחסו למהימנותה המקצועית של תעודת הבגרות. כמו-כן, החל משנת הלמודים הבאה, תשע"ה, הזכאות לבגרות תותנה בשלוש שנים (י, יא ו- יב) של מחויבות בקהילה ובחברה. רק עם סיום החובות הנדרשות, יוכל התלמיד לקבל את תעודת הבגרות. התוכנית משלבת כישורי חיים וחינוך חברתי קהילתי ומכשירה את הבוגר לקראת למעורבות ואחריות לחברה.

אשכולות לימוד ומטלות שאינן בחינות

במהלך השנתיים הקרובות (תשע"ה-תשע"ו) ייצור המשרד תשתית לריכוז מקצועות החובה ב-3 אשכולות דעת. האשכול יכלול מקצעות בעלי זיקה של תוכן, מטרות ומיומנויות. מקצועות המתמטיקה והאנגלית יישארו במעמד נפרד, ולא ייכנסו למסגרת האשכולות. האשכול יתבצע ב-2 פעימות, כאשר הפעימה הראשונה תיושם בשנת הלימודים הבאה, תשע"ה. בפעימה הראשונה: אֶשְׁכּוֹל "עברית" (לשון וספרות) אֶשְׁכּוֹל "ידע עם עולם ומדינה" (היסטוריה ואזרחות), אֶשְׁכּוֹל "מורשת ותרבות" (תנ"ך, תושב"ע, מחשבת-ישראל, לימודי דתות). במסגרת פעימה זו, לא יתבצע מיזוג של מקצועות הלימוד. התלמיד ייבחן בכל מקצוע בנפרד, כאשר הציון הסופי יהווה שקלול של המקצועות הנכללים באשכול. בפעימה השנייה, אופן ההבחנות בכל אשכול יקבע בשיח משותף עם כל הגורמים הרלוונטיים - מנהלים, מורים, תלמידים והורים. בנוסף למקצועות החובה התלמיד ייבחן לכל היותר בשני מקצועות בחירה. כ-30% ממרכיב הציון הסופי של התלמיד בתעודת הבגרות יגיע ממה שמשרד החינוך מכנה "הערכה חלופית" - ציון שאינו תלוי בבחינות. הערכה חלופית תתקיים במקצועות השונים, כאשר מתכונת ההערכה תקבע בהתאם להחלטת בית הספר. מטלות הביצוע יכללו, בין היתר, תלקיט עבודות, מטלת ביצוע קבוצתית, עבודת חקר, עבודה סמסטריאלית, מעבדה, מטלה מונחית, כתיבת תוכניות והצגתן באופנים שונים - הרצאה, מצגת או מיצג, וכן כל דרישה אחרת שתוביל את התלמיד להעמיק בנושא מתוך תוכנית הלימודים ולהביא לידי ביטוי את ידיעותיו.

חובת לימוד מקצוע מדעי וכללי

עוד קובע משרד החינוך כי בתי הספר יחויבו בלימודי מדעים, ברמה של יחידת לימוד אחת פנימית. לעניין זה ייחשבו חמשת המקצועות: ביולוגיה, כמיה, פיסיקה, מדע וטכנולוגיה בחברה (מוט"ב) ומדעי הטכנולוגיה. לימודי המדעים יהוו תנאי לקבלת תעודת הבגרות והציון ייקבע על-ידי בית הספר. גם בתחומי ההשכלה הכללית (אומנויות, חברה, רוח ושפות) יחויב בית הספר בבחירת מקצוע לצורך העשרה מתוך התחומים אומנויות, חברה, רוח ושפות. לימוד המקצוע יהווה תנאי לקבלת תעודת הבגרות.

מתכונת ניהול עצמי בכל בתי הספר היסודיים

באשר לכלל המערכת, משרד החינוך ירחיב את מספר בתי הספר היסודיים אשר פועלים במתכונת של ניהול עצמי לכלל בתי הספר היסודיים הציבוריים. במסגרת מתכונת הניהול העצמי תתאפשר, לדעת המשרד, גמישות פדגוגית וניהולית של בית הספר. הרחבת הגמישות הפדגוגית בבתי הספר בניצול של 25% מסך השעות העומדות לרשותם. בתי הספר יחליטו באופן עצמאי, כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותם, בהתאם לצרכים הבית ספריים שלהם. בנוסף, המורים והתלמידים יקבעו כ-30% מהתכנים. מתוך סך תוכנית הלימודים המלאה, כ-70% מהחומר כולל רכישת ידע ומיומנויות בתחום הדעת וכ-30% מהתוכנית יהוו בחירה והעמקה.