תחקיר עיתונאי המוביל להעמדה לדין, עשוי להעניק לנאשם הגנה מן הצדק אם הוא נעשה באופן הפוגע בהגינות ההליך. כך קובע (יום ה', 9.1.14) בית המשפט העליון.
השופטים
ניל הנדל,
יורם דנציגר ו
סלים ג'ובראן דחו את ערעוריהם של יוסף קטיעי ואלון מאיר, שניים מהפדופילים האינטרנטיים שנחשפו בתחקיר של ערוץ 10, ואגב כך נדרשו לשאלה האם הערוץ פעל בצורה פסולה הדומה לזו של "סוכן מדיח". מסקנתם הנקודתית היא שלא נפל פגם במעשיו של הערוץ, בעיקר משום שהתחקירנית מטעמו - שהתחזתה לילדה - לא שמה מילים בפיהם של הנאשמים. אולם, השופטים - ובמיוחד הנדל - התייחסו אגב כך לאפשרות שתחקיר עיתונאי יעבור את גבולות המותר מבחינת ההשפעה על ההליך הפלילי.
לא כפופים לאותם כללים
הנדל עומד על כך, שגופים פרטיים בכלל וגופי תקשורת בפרט אינם כפופים לכללים החלים על גופי חקירה רשמיים, וזאת לצד חשיבותו של התחקיר העיתונאי. הוא מותיר ללא תשובה את השאלה: אף שעיתונות חוקרת חשובה בחברה דמוקרטית, האם אין להבחין בינה ובין "עיתונות שוטרת"? הנדל מתמקד בסוגיה האם פעילותו של הגוף העיתונאי שקדמה לחקירה המשטרתית, עשויה להקים טענה של הגנה מן הצדק וקובע:
"התנהגות לא נאותה של גורם תקשורתי, ככל שקיימת, אינה מובילה בהכרח למסקנה שלא ניתן לנהל משפט צודק והוגן, תוך מתן משקל מתאים להתנהגות האמורה. זו המורכבות בתשובה: התנהגותו של גורם שאינו הרשות עשויה להשפיע על התשובה. אך בסופו של דבר ההכרעה נבחנת אל מול החלטת התביעה להגיש כתב אישום נגד נאשם ולנהל את משפטו.
"על בסיס התפתחות חקיקתית זו ועליית משקלה של טענת ההגנה מן הצדק בפסיקה, אין להוציא מכלל אפשרות שבמקרים מתאימים מעורבותו של גוף פרטי בהליך הפלילי ובפרט ניהול חקירה יזומה על-ידי כלי תקשורת, עשויים לפגוע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות של ההליך עד כדי החלת ההגנה מן הצדק".
חשש למדרון חלקלק
דנציגר מוסיף: "לא ניתן להתעלם מהחשש ל'מדרון חלקלק' בהתייחס לגורמים פרטיים שאינם נתונים לפיקוח, רגולציה ונורמות אתיות, שעלולים לנקוט אף הם בפעולות בילוש וחקירה שעשויות לחצות את הגבול בין האסור למותר תוך פגיעה בצנעת הפרט ובזכויות אדם נוספות. יש להיזהר מהסכנות הטמונות בפעילותם של גופים פרטיים שאינם נתונים למגבלות ופיקוח כלשהם.
"לצורך התמודדות עם סכנות אלה והשלכותיהן, אין זה בלתי סביר כי בנסיבות המצדיקות זאת ייקבע כי יש מקום להחלת הגנת 'הפח היקוש' אף ביחס לגופים פרטיים באופן שייצור תמריץ נאות לרשויות המוסמכות לנקוט בפעולות פיקוח ובקרה ביחס לאותם גופים.
"זאת ועוד, כשם שלא נשללה האפשרות להחיל את דוקטרינת הפסלות הפסיקתית באשר לגופים שאינם שלטוניים במובהק, כדוגמת גופים דו-מהותיים, אין לשלול על הסף את הרחבת תחולתה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק ודוקטרינת הפסלות הפסיקתית, במקרים המתאימים, אף ביחס לפעולותיהם של גופים פרטיים".
לדעת ג'ובראן, ערוץ 10 פעל במקרה זה בצורה המעוררת "קשיים לא פשוטים", והוא מצטרף לשאלתו של הנדל בנוגע ל"עיתונות שוטרת". לדבריו, "כאשר גוף פרטי נוטל סמכויות המסורות על-פי חוק למשטרה, אין הוא פועל תחת המגבלות החוקיות החלות עליה ובכללן על סוכנים מדיחים מטעם הרשות, כגון החובה ליידע חשוד בדבר זכויותיו. לפיכך, תחקירים המתבצעים על-ידי גופים פרטיים, אשר כרוכה בהם יצירת מצב עובדתי שאלמלא התקיימותו העבירה הקונקרטית שנעברה לא הייתה נעברת ומסתיימים בהעמדה לדין, יוצרים פוטנציאל לפגיעה בזכות החוקתית להליך הוגן".
את קטיעי ייצג עו"ד זוהר ברזילי, את מאיר ייצג עו"ד ירון דוד, ואת המדינה - עו"ד נעימה חנאווי.