"אין ליצור שטח אקס-טריטוריאלי באינטרנט"

"אין ליצור שטח אקס-טריטוריאלי במרחב האינטרנטי בו מתירים לצד אחד לטעון שאינו יכול לדעת מבחינה משפטית מה גילו של שותפו לתקשורת. מסקנה זו אינה נובעת רק מההכרח אלא מן המציאות". כך קובע (9.1.14) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של יוסף קטיעי, אשר הורשע בעבירות מין בקטינות בצ'אטים. הנדל אומר, כי קטיעי למעשה ביקש מהעליון להכיר "בהגנה חדשה מפני אחריות פלילית הייחודית לרשת האינטרנט, אותה הוא מכנה 'הגנה וירטואלית'. משמעותה היא שתחת מעטה האנונימיות ברשת האינטרנט כל אדם יכול להתחזות לאחר ולכן המתקשר באינטרנט אינו יכול להיות מודע לזהות הצד השני, אפילו זה הציג עצמו באופן מסוים". הנדל מציין שמדובר בשאלה בעלת חשיבות רבה, שעוד תלך ותגבר: "האם פעולות ברשת האינטרנט צריכות להיות מוסדרות כחלק מהמרחב המשפטי הפיזי או שמא הן מהוות מרחב משפטי נפרד שזכאי להסדרה עצמאית". כאמור, מסקנתו של הנדל היא שלילית, אם כי לדבריו "אין לשלול מראש את האפשרות לפיה גולש מסוים יהא חסר מודעות לנסיבות עבירה כלשהי עקב העמימות בהתקשרות אינטרנטית". לדברי הנדל, תשובתו השלילית העקרונית נובעת בין היתר מכך שהמחוקק אינו מבדיל בין כוונה פלילית במרחב הפיזי לבין המרחב הווירטואלי, ובית המשפט העליון כבר קבע שגם מעשה מגונה יכול להיעשות בצורה וירטואלית. בנוסף לכך, "אין הצדקה עקרונית להחריג תקשורת אנונימית מדרישת המחשבה הפלילית", והנדל מסביר: "ברי כי האינטרנט מקל על התחזות. אך גם בהתקשרויות אחרות עשויים להתקיים פערי מידע שבגינם יטען אדם שאין ביכולתו להיות מודע לנסיבות המציאות. במובן זה האינטרנט אינו הראשון שמציף קושי ראייתי בהתקשרות שאינה חזיתית. קדמו לו הטלפון, וקודם לכן המכתב. אף בעולם הפיזי יכול אדם לשקר לאחר ביחס לגילו ואף לגבות שקר זה עם תעודת זיהוי מזויפת... במצב כזה, מודעותו של נאשם מסוים ביחס לגילו של המתחזה תיבחן על-פי אמרותיו של האחרון או ראיות נסיבתיות. עם זאת, ברי כי אין להסיק מהתחזות זו שבכל מקרה לא ניתן להיות מודע לגילו של אדם".