לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית נגד חברת ההפקות גיל הפקות, מפיקת תוכנית "מאסטר שף" בערוץ 2. התוכנית מתעדת תחרות בישול בין בשלנים-חובבים המתמודדים ביניהם על הזכייה בתואר "מאסטר שף". עילת התביעה היא טענה להטעיה גסה העולה כדי תרמית פשוטה של המתקשרים עם החברה.
בתביעה נאמר כי כ"פתיח" לפרק הפותח את העונה וכן כפתיח לפרקים המשודרים במהלכה, מתועד האודישן השני של העונה בו אמורים להתמודד כ-1,000 משתתפים שעברו בהצלחה את האודישן הראשון.
לצורך הסרטת האודישן מוזמנים המשתתפים מכל רחבי הארץ להגיע לאתר שבחרה הנתבעת. האודישן נמשך יום שלם משעה 06:00 בבוקר ועד 18:00 בערב. אולם, לטענת התובע, אסף הלפרין מהוד השרון, בניגוד למצג הנתבעת והצהרותיה, האודישן השני אינו אלא תרמית פשוטה ומטרתו היחידה היא להסריט את 1,000 משתתפיו לצורך ה"פתיח" המרשים של פרקי העונה.
בתביעה נאמר כי המשתתפים מתועדים כשהם צועדים, מנופפים בידיהם, וצועקים את שם התוכנית "מאסטר שף", וכי קטע זה מוסרט שוב ושוב עד לשביעות רצונו של הבמאי.
לדברי התובע, גם הקטעים בהם נראים המשתתפים כשהם עוסקים בהכנת מנות האוכל שתוגשנה לשיפוט מבוימים. במקום יש אומנם מצרכים, המשתתפים מתועדים כשהם בוחרים ונוטלים מהם כביכול לצורך הכנת המנות, אבל מדובר רק בביום.
בפועל, נאמר בתביעה, יש רק כמות קטנה של מצרכים, הנוטלים מחזירים אותם כדי שאחרים ישתמשו בהם, והמנות שאמורים המשתתפים להכין מהמצרכים כלל אינן מבוצעות, ושום שיפוט אינו מתקיים כלל.
לטענת התובע, מספר שבועות לאחר האודישן מקבלים מרבית מ-1,000 משתתפיו הודעה בדבר כישלונם באודישן שכאמור כלל לא התקיים, ומתי-מספר עולים לשלב הבא שהנו שלב המיון האחרון בו נבחרים אלה שיתמודדו באולפן בשלב הגמר.
לדברי התובע, אין לו ידיעה ודאית כיצד נבחרים ועל סמך מה נפסלים המתמודדים באודישן ההמוני. לטענתו, על סמך דברים ששמע מפי אלה שעברו בהצלחה, ידוע לו כי הם נבחרו עוד לפני האודישן הזה.
מכל מקום, טוען התובע, כי ברור לחלוטין כי משתתפים אלה לא יכולים היו להיבחר על סמך ההישגים שלהם באודישן שכלל לא התקיים.
לטענת התובע, באמצעות עוה"ד דן אשכנזי ודקלה ברנס, התנהגות הנתבעת מפרה את חוק הגנת הצרכן, עולה כדי תרמית ועושק, ולוקה בהפרת חוקים נוספים וכן בהפרת חוזה בינה לבין משתתפי האודישן.
התובע מבקש לייצג את כלל משתתפי תחרויות "מאסטר שף" ומבקש לחייב את הנתבעת לפצות כל אחד מהם בסך 4,000 שקלים. סכום התביעה המצרפי מוערך ב-16 מיליון שקלים.
בנוסף מתבקש בית המשפט להורות לנתבעת לשנות את פרסומיה והתנהלותה כך שהתנאים, המטרה והפעילות באודישנים אליהם היא מזמינה את המעוניינים, יהיו זהים לאלה שהיא מציגה להם טרם הגעתם.
