בית המשפט המחוזי בנצרת הוציא צו מניעה האוסר על אלברט נחמיאס ובנו דוד להוסיף ולעשות שימוש בשם "יקב כרם בן זמרה" בתחום הייצור והשיווק של יינות. הצו ניתן לבקשתו של יוסי אשכנזי.
אשכנזי ואלברט נחמיאס הם שכנים המתגוררים במושב כרם בן זמרה שבגליל העליון. בשנת 2003 הקימו השניים את יקב בן זמרה, אולם בחלוף מספר חודשים פורקה השותפות ביניהם ואשכנזי שילם לנחמיאס סך של 80,000 שקלים בגין חלקו ביקב במסגרת ההסכם ביניהם.
בפנייתו לבית המשפט, טען אשכנזי כי מזה למעלה מעשור הוא מפעיל את יקב בן זמרה וכי לקראת חגי תשרי תשע"ד הקימו אלברט ובנו דוד יקב הפועל מביתם בשם "יקב כרם בן זמרה". לטענתו, שכניו דחו את דרישתו לחדול משימוש בשם שבחרו לרבות על גבי בקבוקי היין המשווקים על ידם.
בתביעתו, שהוגשה באמצעות עוה"ד מתן שוק ועוז חיים, טען אשכנזי כי הנתבעים מנסים לחדור מחדש לשוק היין ולנצל את המוניטין המשובח שיצר בעמל רב לשם המקורי "יקב בן זמרה". זאת לדבריו על-ידי יצירת קשר אסוציאטיבי בין היינות המיוצרים על ידם, ליינות יקב בן זמרה.
לטענת אשכנזי, היקב שלו נחשב לאחד מיקבי הבוטיק הכשרים המובילים בישראל, ויינות היקב זכו פעם אחר פעם במקומות הראשונים בתחרויות יין בארץ ובעולם.
הנתבעים טענו בתגובה כי אשכנזי מנסה לנכס ולייחס לעצמו מקור פרנסה של כורמים ויקבים רבים המשתמשים בשם "כרם בן זמרה" כסמל לאיכות היקב, הכרם או היין של מושב כרם בן זמרה המשובח בכרמים וביין.
בפסק הדין, ציינה השופטת נחמה מוניץ כי לאשכנזי אין ולא יכול להיות מונופולין על שם המושב המהווה ציון גאוגרפי של המקום ולא על המילה "יקב" שהינה מילה גנרית. אולם במקרה הנדון הוכח כי צירוף המילים "יקב בן זמרה" רכש לו אופי מבחין מכוח השימוש שנעשה בצירוף המילים משך כעשור, וכי נוצרה זהות כמעט מוחלטת בין השם לבין המוצר של התובע, וברור כי יקב בן זמרה הפך מותג המזוהה עם התובע.
לדברי השופטת, השימוש שעושים הנתבעים בצירוף המילים "יקב כרם בן זמרה" יש בו כדי להטעות את ציבור הצרכנים הרלוונטי וכי הנתבעים עושים שימוש במוניטין שרכש יקב כרם בן זמרה משך השנים, על-מנת לקדם את העסק המתחרה שלהם, ואין להתיר זאת.
מוניץ קבעה כי הנתבעים עושים שימוש בשם דומה עד כדי הטעיית ציבור צרכני היין, ובכך הם מפרים את סימן המסחר המוכר של יקב בן זמרה. לדברי השופטת בשל העבר העסקי המשותף בין אשכנזי לאלברט נחמיאס יש בהתנהגות הנתבעים המבקשים לעשות שימוש בשם כה דומה לזה של התובע, תוך ניסיון לנצל את המוניטין שצבר משך השנים ותוך עבודה קשה, משום חוסר תום לב.
לפיכך, החליטה השופטת להוציא צו מניעה האור על הנתבעים להוסיף ולעשות שימוש בשם "יקב כרם בן זמרה" בתחום הייצור והשיווק של יינות וזאת לאלתר. השופטת לא נעתרה לבקשת התובע לפסוק לו פיצוי כספי. הנתבעים חויבו בהוצאות משפט בסך 20,000 שקלים.
