אושרה הפחתת ההעלאה של מס מעסיקים

ועדת הכספים אישרה (יום ד', 15.1.14) את הפחתת שיעורי מס המעסיקים שתוכננו לשנים 2014 ו-2015. בשנים אלו אמור חלק המעסיק בהפרשות לביטוח לאומי ממשכורות העובדים, לגדול בשיעור של 0.25% בכל אחת מהשנים ולהגיע לרמה של 6.75% ב-2014 (במקום 7% כפי שהחליטה הממשלה בשנה שעברה) ול-7.25% (במקום 7.5%) ב-2015. מ-2016 והלאה שיעור זה יגיע ויישאר קבוע ברמה של 7.5%. עלות הפחתת שיעורי המס שתוכננו מלכתחילה - 450 מיליון שקל בכל אחת מהשנים, יופחתו מתקציב הרזרבה הכללית, כלומר כ-900 מיליון שקל בשנתיים. אישור ההפחתה יבוצע באמצעות תיקון חוק צמצום הגירעון ושינוי נטל המס שיעלה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בשבוע הבא. סגן ראש אגף התקציבים באוצר, משה בר סימן טוב, אמר לוועדה: "המטרה להקל על שוק העבודה. אנו בתקופה שנתונים משתנים ולא יכולים לנבא, רק לשער את גובה הגירעון. גירעון בביטוח לאומי הוא של המדינה בסופו של דבר וכדי שהגירעון בתקציב המדינה לא יגדל אנחנו מפחיתים מהרזרבה. אין כוונה לפגוע בקצבאות, שיעוריהן קבועים בחוק. רק מפחיתים את הרזרבה לעמידה ביעד הגירעון. דוחים הכנסות, פעמיים חצי מיליארד שקל, כלומר מבחינה אקטוארית ההשפעה היא זניחה יחסית".

"בשלב מסוים לא יהיה כסף לשלם קצבאות"

עו"ד רועי קרת מהלשכה המשפטית בביטוח לאומי אמר כי "תקציבי המדינה וביטוח לאומי הם נפרדים. נכון לרגע זה הגמלאות ישולמו. הגירעונות הם ארוכי טווח ואנחנו מתקרבים לשלב של גירעון אקטוארי קריטי. בפועל מקטינים לנו את סך הגבייה אך לא מחזירים את זה, אז או שיצטרכו לשפות את הביטוח הלאומי או שיצטרכו להקטין קצבאות בחקיקה". הוא ציין כי הביטוח הלאומי שילם בשנה שעברה 70 מיליארד שקל (כלל התשלומים של קצבאות ותשלומים למדינה וכדומה) וההכנסות היום הן כ-50 מיליארד שקל בלבד. "אנו בגירעון שוטף שגדל בכל שנה", הוסיף. סמנכ"ל ביטוח וגבייה בביטוח הלאומי, יגאל ברזני, היה נחרץ יותר: "הגירעון גדל ונאלץ לקחת מהקרן ואז האוצר יבוא ויאמר 'נקצץ בקצבאות' כי זו הדרך להתמודד. בכל שנה אנחנו מממנים ענף אבטלה ב-2.5 מיליארד שקל. הגירעון הזה הצטבר ל-50 מיליארד שקל וההפסד בגין הריבית עבור הגירעון הזה הוא 3-2 מיליארד שקל בשנה וכך מגיעים לגירעון עצום. ועדת טרכטנברג כבר אמרה שההתנהלות הפיננסית של ביטוח לאומי בסכנה ושבשלב מסוים לא יהיה כסף לשלם קצבאות. הוועדה גם ראתה שבהשוואה ל-OECD השתתפות המעסיקים בישראל בין הנמוכות ביותר. אנחנו מתכננים 40 שנה קדימה ואנחנו בבעיה קשה". נשיא התאחדות התעשיינים, צבי אורן, הביע תמיכה במהלך ודיבר על נחיצותו: "ההשוואה מה משלמים מעסיקים אצלנו לעומת ה-OECD פשטנית וצריך לראות את התמונה המלאה עם כל ההפרשות הסוציאליות שיש לנו ויתר התשלומים וההתייקרויות ואז מגיעים לתמונה אחרת. יש לזכור שהייתה עלייה בעלויות בשנה וחצי האחרונות וכך גם בינואר וכושר התחרות שלנו נשחק לעומת השווקים בחו"ל. בממשלה הבינו שיש בעיה וצריך לסייע למעסיקים. הצעתי להעלות את המס על הרווחים באחוז וחצי ולא להעלות את מס המעסיקים. לקחת יותר ממי שמרוויח הרבה ולא לקחת מכולם, גם ממי שלא מרוויח".

"ב-2054 תתרוקן לחלוטין קופת הביטוח הלאומי"

ח"כ סתיו שפיר (העבודה), שהזמינה חוות דעת של מרכז המחקר של הכנסת בנושא, העלתה נקודות קריטיות הנובעות מהפגיעה בביטוח הלאומי: "זו זריקת אחריות מוחלטת. כולם מתעלמים לחלוטין ממה שהולך לקרות כאן בעוד 40-30 שנה. ב-2054 תתרוקן לחלוטין קופת הביטוח הלאומי, אבל זה לא אכפת לראש הממשלה הנוכחי. הוא אומר לצעירים שמחו על יוקר המחיה, שיחסכו ממה שאין להם כי לא יהיה פה ביטוח לאומי. לא צריך כל פעם להנחית את הנטל של מימון ביטוח לאומי על המעסיקים שגם ככה קורסים תחת הנטל. זו אחריות המדינה כמעסיקה הגדולה ביותר שהולכת להרוויח משהו כמו 200 מיליון שקל בשנה. למה מתוך זה תפצה את ביטוח לאומי רק ב-80 מיליון שקל? שיפצו בהתאם להפחתה. גם הפיצוי על הגירעון האקטוארי והשוטף אפשר למצוא ממקורות אחרים. רק לפני שבועות אחדים אישרנו כאן העברות של 1.4 מיליארד שקל לביטחון, כביכול מעודפים בביטוח הלאומי, וזה מדאיג. אני בעד להפחית למעסיקים אך לא על חשבון הביטוח הלאומי". שפיר ציטטה מדוח מבקר המדינה ואמרה ש"שינויים בתקציב הביטוח הלאומי מבוססים על קפריזות, על סקרים בתקשורת ולא על ניהול מחושב".