אביגדור קלנר ידע על התשלומים ל
שמואל דכנר ואישר אותם, וזאת בניגוד לצורה הביזורית בה נהג לנהל את קבוצת פולאר. קלנר עצמו העיד על הקירבה בינו לבין דכנר, ולכן אין זה סביר שהאחרון היה מעליל עליו עלילות שווא; קלנר גם לא ידע להסביר מה היה המניע של דכנר, אם אומנם מדובר בשקרים. כך טוענת המדינה (יום ד', 15.1.14) בחלק האחרון של סיכומיה במשפט
הולילנד.
המדינה מצטטת בהרחבה מתוך הודעותיו של קלנר במשטרה, ממנה עולה לגירסתה שהוא ידע שדכנר משלם שוחד. "ביקשנו ממנו לאחר מעשה שאנחנו לא רוצים להיות מעורבים בזה, לא רוצים שיעשה את זה, שיותר לא יעשה את זה" - אמר בהתייחסו לעצמו ולעמיתיו לניהול פולאר. עוד אמר קלנר, כי "לא בכל מקרה" ידע על תשלומי שוחד שהעביר דכנר. המדינה גם מזכירה את דבריו של
מאיר רבין בשיחתו עם עוה"ד
אמנון יצחקניא ו
אילן סובל, לפיהם "אביגדור עם שמואל עשו פי מיליון ממה שעשו עם הלל [צ'רני]".
עוד מצטטת הפרקליטות מתוך מכתבים ששלח דכנר לקלנר ולמנהלים בכירים אחרים בחברת הזרע (בה הייתה פולאר שותפה), ובהם בין היתר דיבר על כך שההרשאה לתכנון שינוי הייעוד בשטח חברת שלם הושגה "לא בזכות" ו"בניגוד מוחלט לרצון רוב הנפשות הפועלות".
בנוגע לחוות שלם נטען בסיכומים, כי קלנר ועמיתו
אמנון ספרן פנו לדכנר לא בשל מומחיותו הנדל"נית, אלא כדי שיהווה חוליה מקשרת לעובדי הציבור. המדינה אומרת, כי אין היגיון בטענתו של קלנר כאילו דכנר הופעל לאחר שעו"ד
יגאל ארנון "התעייף" מטיפול בנושא, וכי איש מהנאשמים לא הצליח להצביע על פעולות שביצע דכנר ואשר הצדיקו את התשלום שקיבל - 150,000 דולר.
לגירסת דכנר, סכום זה נועד לתשלומי שוחד, בעיקר ל
יעקב אפרתי שהיה אז מנכ"ל המינהל. בעניין נסיונה של הזרע למנוע את הקמת פארק איילון על שטחה של חוות שלם אומרת המדינה, כי אפרתי קיים פגישה יוצאת דופן עם קלנר באוקטובר 2002, וזמן קצר לאחר מכן הודיע המינהל רשמית על התנגדותו לתוכנית הפארק.
המדינה מבקשת לדחות את טענת ההגנה, כאילו דכנר קיבל מיליוני שקלים מעבר לחוזה שלו, משום שסכומי החוזה היו נמוכים מדי. היא מצביעה על כך שהתשלומים המקוריים כבר היו גבוהים מהמקובל, ולכן לטענתה ההסבר היחיד לסכומים הנוספים הוא ששימשו כשוחד - הן בנוגע לחוות שלם והן בנוגע לחוות מבחור ויבור השייכות גם הן לחברת הזרע.
דכנר טען, כי קלנר השתמש בו כחיץ שיבדיל בינו לבין אולמרט, כך שניתן יהיה לשחד את אולמרט בעקיפין. קלנר טען שלא היה צורך בחיץ כזה בשל יחסיו הטובים עם אולמרט, אך האחרון אמר שיחסיהם היו קורקטיים בלבד. המדינה מצביעה על כך, שבמארס 2004, יום לאחר שדכנר קיבל באישורו של קלנר 235,000 שקל לטיפול בחוות מבחור ויבור, קיים אולמרט ישיבה שדנה בענייניה של חברת הזרע. ואילו באפריל נתן דכנר ל
שולה זקן 100,000 שקל; זקן הודתה שהיא ביקשה סכום זה לצורך כיסוי גרעונות הקמפיינים של אולמרט.
קלנר וספרן גם ידעו שדכנר אינו מוציא חשבוניות על הסכומים הנוספים, ממשיכה המדינה. רק כאשר התמנה יוסי פישלר למנכ"ל פולאר נדל"ן, הוא דרש להסדיר את הנושא, אך השניים לא סיפקו לו תשובות - מה שמוכיח שקלנר וספרן פעלו בהתאם לסיכום עם דכנר לפיו לא יוציא חשבוניות משום שמדובר בכספי שוחד.
