חברת דן פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה למנוע את שביתת נהגי החברה המתוכננת ליום שני בשבוע הבא. בבקשה שהוגשה כנגד ההסתדרות ונציגות העובדים מדגישה דן את הנזק הרב הצפוי להיגרם לציבור האזרחים הנזקק לשירותי התחבורה הציבורית כתוצאה מהשביתה המתוכננת. זאת במיוחד בכל הנוגע לאוכלוסייה החלשה שמלכתחילה לא קיימות לה חלופות בנות השגה להתניידות במרחב הציבורי. בנוסף טוענת דן כי השביתה הצפויה תגרום לה לנזקים כלכליים עצומים. הדיון בבקשה נקבע לצהרי יום ראשון הקרוב.
בפנייתה לבית הדין מציינת דן כי הודעת ההסתדרות ונציגות העובדים האחרונה על סכסוך עבודה ניתנה בחודש מרס אשתקד בעילה של מבוי סתום במשא-ומתן לחתימת הסכם קיבוצי ושינויים חד-צדדיים בתנאי העבודה של הנהגים.
לדברי דן באמצעות עו"ד אורית זילוני קליינמן אין כל אפשרות להסתמך על הודעה זו שניתנה לפני קרוב לשנה, וזאת בנוגע להשתלשלות עובדתית שונה שאינה רלוונטית לזמנים אלה. דן סבורה כי לא ניתן לומר שמדובר במבוי סתום במשא-ומתן, קל וחומר כאשר החברה אף הייתה נכונה להציע הצעת פשרה בסכום נכבד גם לעניין זה.
לדברי דן, נציגות העובדים למעשה דורשת דרישה בלתי מקובלת שעניינה תוספות שכר אחוזיות בהיקף עשרות מיליוני שקלים תוך הותרת מבנה השכר על-כנו, והחברה בכל זאת מגלה פתיחות לדברים גם אם היא אינה יכולה להיענות לדרישה במלואה.
דן מדגישה כי משמעותה של דרישה זו היא למעשה הצבת מכשול בפניה להמשיך ולתפקד בשוק התחרותי. לדברי החברה באופן אמתי לא התקיימה הידברות מעמיקה בעניין זה, ועל כן אין מקום לשימוש בנשק הכבד מכולם של שביתה.
לטענת דן דרישת נציגות העובדים ליצירת מנגנון לשימור שכר מלא בעלות תקציבית גבוהה במיוחד, היא דרישה כלכלית בלתי סבירה ובלתי מידתית, והוא הדין ביחס לדרישה החלופית לתוספת אחוזית בשיעור 5% לשנה, שהיא כשלעצמה בלתי סבירה ומידתית ואיל לה אח ורע במשק.
לדברי דן אין באפשרותה להעניק תוספות שכר אחוזיות בלבד מבלי שיינתן הפתרון לקליטת נהגים חדשים במבנה שכר חדש, שכן המשמעות הכלכלית של מהלך כזה הוא קריסתה של החברה.
דן סבורה כי שינוי שיטת השכר הוא שמבטיח את העלאת השכר השעתי לנהגים חדשים, ולמעשה הוא שמבטיח את יכולתה של החברה לקלוט נהגים אופן שתוכל התחייב למימון ההסכם הקיבוצי.
לדברי דן בחינת העובדות לאשורן מחייבת את המסקנה כי בעניינו איזון נכון של האינטרסים השונים מצדיק להוציא צו מניעה כנגד השביתה. לטענת דן לנציגות העובדים לא עומדת עילה לגיטימית לקיומה של שביתה מלכתחילה, מאחר שדן מוכנה לנהל משא-ומתן ענייני וליישב את המחלוקות בדרך של הידברות.
לדברי דן כאשר הבהירה להסתדרות כי לא תוכל לשאת בעלות הכלכלית העצומה של דרישותיה הודיעו נציגי ההסתדרות על סיום המשא-ומתן וכינוס ישיבות הסברה של העובדים לקראת שביתה. התנהלות נציגות העובדים בשלב המתקדם של המשא-ומתן מבטאת חוסר תום לב והיעדר רצון אמתי דווקא מצדה לקדם את המשא-ומתן לעבר חתמה על הסכם מחייב.
לדברי דן לא ניתנה לה השהות המינימלית המובטחת לה בחוק כדי להתארגן לקראת השביתה ולמזער את נזקיה ואף לא ניתנה לה שהו מינימאלית כדי לאפשר ראשיתה של הידברות.
