העליון: יתרת אשראי אינה ניתנת לעיקול

יתרת אשראי שלא נוצלה בידי לקוח של בנק אינה ניתנת לעיקול. כך קובע לראשונה (יום ה', 16.1.14) בית המשפט העליון. השופטת אסתר חיות דנה במצב בו הבנק העמיד לרשות הלקוח מסגרת אשראי, הלקוח השתמש רק בחלק ממנה ונושיו מבקשים לעקל את היתרה. חיות מדגישה, כי למרות שהמקרה שנדון בפני ביהמ"ש העליון נוגע לעיקול זמני במסגרת סכסוך אזרחי, הרי שפסיקתה עוסקת בכל סוגי העיקול, כולל במסגרת הליכי הוצאה לפועל, לצורך גביית קנסות ולצורך גביית חובות למדינה (כגון מיסים). חיות אומרת, כי שורה של גורמים מביאים למסקנה שלא ניתן לעקל את יתרת האשראי, למרות שלכאורה מדובר בנכס שבידי בעל החשבון. ראשית היא מציינת, כי משיכת יתרת האשראי אינה מגדילה את מצבת נכסיו של הלקוח, שכן גם אם ימשוך אותה - זהו חוב שלו כלפי הבנק. עוד היא עומדת על כך שלא ייתכן שהמעקל ימשוך את הכסף, אך בעל החשבון הוא שיהיה חייב להחזירו לבנק. חיות גם עומדת בהרחבה על המאפיינים האישיים של מסגרת האשראי. ההחלטה האם, כמה ומתי למשוך היא של הלקוח, ועיקול היתרה כופה עליו לפעול בניגוד לרצונו. יש בכך משום "פגיעה בלתי ראויה בחופש ההתקשרות בהסכמי אשראי, הגורמת לכך שהסכם המסגרת משנה את מהותו ואת תוכנו לחלוטין הן מנקודת ראותו של הלקוח וגם מנקודת ראותו של הבנק". הבנק מצידו ימצא את עצמו מעניק בכפייה אשראי בניגוד גמור לתנאים אותם קבע, ואשר הותאמו ללקוח הספציפי - הן בנוגע לרמת הסיכון ולריבית הנגזרת ממנה, הן בנוגע לבטחונות והן בנוגע לייעוד הכסף. זוהי "התערבות בלתי ראויה ובלתי רצויה באותה התקשרות באופן המשנה את פניה של הזכות שהתגבשה והפוגע בחופש ההתקשרות בחוזים, הן זה של הבנק הן זה של הלקוח". ביהמ"ש העליון קיבל את ערעורו של בנק מזרחי-טפחות וביטל את העיקול שהטיל ביהמ"ש המחוזי בתל אביב על יתרת האשראי של חברת דורנקסט אלקטרוניקה לטובתו של משה אלבס. חיות והשופטים ניל הנדל ונעם סולברג אימצו את עמדתו של איגוד הבנקים, שתמך בערעורו של הבנק וקיבל היתר להתייצב כידיד בית המשפט. אלבס חויב בתשלום הוצאות בסך 35,000 שקל. את הבנק ייצגו עוה"ד אורי גאון, ליאת עיני-נצר, עינב נהרי-סנדלר וטל בן-ארי, את אלבס ייצגו עוה"ד גלעד שר ואמיר עדיקא, את איגוד הבנקים ייצגו עוה"ד אלקס הרטמן וגילת בכר, ואת המפקח על הבנקים - עו"ד לימור פלד.