יפת כהן ממושב בטחה הגיש לבית המשפט המחוזי בלוד תביעת נזקי גוף - רשלנות רפואית נגד ד"ר מרדכי ליפו מירושלים, בטענה לאחריותו למותה של רעייתו. בתביעה נאמר כי הנתבע הוא רופא כללי אשר טיפל באשת התובע, חנה כהן, אם לשבעה ילדים שסבלה מסוכרת, משומנים בדם ומיתר לחץ דם במרפאתו בירושלים. זאת באמצעות טיפול ניסיוני של העשרת דמה בגז האוזון (אוטוהימותרפיה).
בתביעה נאמר כי המנוחה הפכה לשבר כלי בעקבות מעשי ו/או מחדלי הנתבע, הפכה למרותקת, עיוורת ואינה מתמצאת בנעשה סביבה, עד לפטירתה הטראגית בחודש מאי אשתקד בגיל 68.
בתביעה מצוין כי משרד הבריאות הקים ועדת בדיקה לבדיקת נסיבות הטיפול הרשלני שהנתבע העניק למנוחה. הוועדה קבעה באופן חד-משמעי כי נמצאו שורה של ליקויים ורשלנויות במהלך הטיפול במנוחה ואשר בעקבותיהם נגרמו למנוחה נזקים קשים.
עוד קבעה הוועדה כי התנהלות הנתבע בטיפולו במנוחה אינה עומדת בסטנדרטים מקצועיים מקובלים, וכי הפגיעה המוחית שנגרמה למנוחה הינה תוצאה ישירה של רשלנות חמורה המצדיקה אפשרות של נקיטת הליכים משמעתיים נגד הנתבע.
לכתב התביעה מצורפת חוות דעת של פרופסור אבינעם רכס מהמחלקה לנוירולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם, לפיה הטיפול לו זכתה המנוחה היה לוקה ורשלני. עוד נקבע בחוות הדעת, כי הטיפול בחמצון ובאוזון אינו טיפול מקובל כלל ברפואה, וניתן לבצעו רק בהרשאת ועדת הלסינקי ובכפוף להסכמה מדעת של החולה, דבר שלא נעשה במקרה הנדון.
לדברי התובע, הנתבע לא הסביר לו ולאשתו את מהות הטיפול, הסכנות שהוא טומן בחובו, ואחוזי ההצלחה הצפויים בו, וממילא לא ניתנה הסכמה מדעת לטיפול שהוענק למנוחה על-ידי הנתבע.
לדבריו, אילו היה הנתבע מזהיר מראש מפני הסכנות הגלומות בשיטת הטיפול בחמצן ובאוזון, במיוחד הסיכון המוגבר להתפתחות אירועים מוחיים, כי אז רעייתו הייתה נמנעת מקבלת טיפול בשיטה זו.
לדברי התובע, באמצעות עוה"ד גדעון פנר ואבו ג'עפר אניס, כתוצאה מטיפולו הרשלני של הנתבע נגרמו לאשתו נזקים קשים ונגרם מותה בטרם עת.
התובע מבקש לחייב את הנתבע בתשלום פיצויים בעיקר בגין הפסד בשנים האובדות בעתיד, קיצור תוחלת חיים, כאב וסבל, עזרת הזולת בעבר, ובנוסף פיצויים עונשיים. זאת על-מנת לתת ביטוי לחומרת מעשיו ומחדליו של הנתבע, פיצויים אשר ישמשו כלי נורמטיבי למניעת הישנות מקרים מהסוג הנדון, ולהעברת מסר נגד האדישות לסבל ולחיי אדם הכרוכה במחיר כבד.