בוועדת הכספים דורשים: בדיקת כשלון הרגולציה

חברי הכנסת החברים בוועדת הכספים קראו (יום ב', 20.1.14) להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת כישלון הרגולציה בפרשת אי.די.בי. חלקם דרשו חקירה מקיפה לגבי כל הקבוצות העסקיות שנפלו בעת האחרונה וכן לגבי תופעת התספורות ומחיקת החובות שהתרחבה מאוד בשנים האחרונות. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), הודיע שיקיים התייעצויות בימים הקרובים, כולל עם הנהלת הקואליציה, לגבי הקמת ועדת חקירה. סלומינסקי פנה בדיון לרגולטורים שהשתתפו בו, ודרש מהם להסביר כיצד מונעים הישנות האירועים שהובילו לקריסת אי.די.בי ולאובדן כספי הציבור. עוד הוא דרש "לוודא שבארבע עד שש השנים בהן הפירמידות אמורות להתקפל לשתיים-שלוש שכבות, לא ינוצל הזמן על-ידי בעלי ההון לצבירת עוד רווחי עתק על חשבון הציבור". עוד הוא דרש תשובות באשר לשאלה כיצד גם הבנקים והמוסדיים נתנו אשראי בלי הגבלה, כיצד מונעים התרחבות של תופעת התספורות ומגבירים את הפיקוח על עסקות גרועות. "יש למנוע מצב שגורם שמשמש לחיתום במוסדיים וגם נהנה מהאשראי", הוא אמר. ח"כ זהבה גלאון (מרצ), מיוזמות הדיון, אמרה כי "זה עניין עקרוני ולא רק על אי.די.בי. הרגולטורים התרשלו ויש להפיק לקחים. הייתה כאן שיטה, לא מעידה חד-פעמית. הרגולטורים נתנו לכך יד ואם לא נפעל זה יחזור על עצמו. הגופים המפקחים לא התערבו בזמן, כשהבנקים נתנו לדנקנר אשראי ללא גבול. הכישלון מחייב לדרוש מהם להפעיל את כל הכלים העומדים לרשותם, למנוע הישנות התופעה". גלאון קראה לקדם הקמת ועדה מקצועית שתקים מאגר שממנו יוצעו דח"צים לדירקטוריונים של חברות ציבוריות, להאריך את תקופת הצינון לכל הבכירים ברגולציה לפני מעבר לשוק הפרטי, להחמיר הפיקוח על מתן אשראי ומחיקת חובות, לרבות העברת פרוטוקולים בעניין למפקחים. ח"כ אראל מרגלית (העבודה) אמר כי "נדרשת ועדת חקירה רחבה ולא רק לגבי אי.די.בי; יש לבדוק איך הרגולטורים נתנו יד למתן אשראי לפרויקטים דמיוניים, כדוגמת מתן אשראי לעסקת נדל"ן מפוקפקת ברומניה. פעם אחר פעם מגייסים כספים לפרויקטים גדולים כמו בלאס-וגאס. פרויקטים שאם היו בארץ, רמת הביקורת שלנו הייתה הרבה יותר גדולה. יש לשאול איך נוצר מצב שבו בית השקעות יש לו גם אינטרס בהשקעה וגם בחיתום. הוא מקבל כסף גם מכאן וגם מכאן, ואין הפרדה וזה נמשך לחיתומים שבהם הוא מקבל את הכספים על החיתום עצמו, אז יש לו אינטרס קטן לפקח על עצמו. יש לנו הזדמנות לעשות סדר בהיקפים גדולים מאוד של כסף וגם הזדמנות חד-פעמית להכניס חברות ישראליות לבורסה הישראלית - ועדה משותפת לוועדת הכספים ולרשות ניירות ערך". מרגלית אמר כי יש קטגוריות שלמות שמעוררות שאלה לגבי טיב ההשקעות וכי יש לקבוע לוחות זמנים למתן המלצות וגם על הפרדת רשויות בבתי ההשקעות עצמם וגם המלצה ברורה איך להכניס את החדשנות הישראלית לבורסה הישראלית. ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) הודיעה שתביא את עניין הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לדיון בהנהלת הקואליציה.

הרגולטורים מתגוננים: "עברנו לפיקוח מחמיר"

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אמר בתגובה כי מאז משבר 2008 הייתה מהפכה ברגולציה בכל העולם, כולל בישראל. "עכשיו מדברים על עודף רגולציה. הרחבנו את האכיפה הפרטית, מקימים מוסד שיפקח על רואי חשבון. אנו המדינה המערבית האחרונה שעדיין אין בה פיקוח על חברות דירוג וזה בידי הכנסת. בנושא הנאמנים, הכנסנו חובות לנאמן ואנו רואים בו מישהו שאיננו רק פקיד. איסור על תאגיד לכהן כדירקטור, איסור העסקת דירקטור לאחר סיום כהונתו, חיזוק ועדת הביקורת, רוב דירקטורים בלתי תלויים, מינוי דח"צ לוועדת הביקורת. חיזוק מנגנון התביעה הנגזרת, שהחברה יכולה לתבוע בעלי מניות, תביעות ייצוגיות". המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דודו זקן, חיזק את דבריו: "החמרנו את המגבלות למתן אשראי. כמות הרגולציה הבינלאומית בגלל המשבר הפיננסי. עשינו רביזיה כוללת בהוראות לניהול סיכונים. לדוגמה החל מ-2014 אשראי מעל 50 מיליון שקל נדרש לקבל חוות דעת בלתי תלויה מהגורם העסקי ומ-2015 זה יהיה על אשראי מעל 25 מיליון שקל. אנו מגבשים יחד עם אגף שוק ההון מדיניות מינוף כוללת. ריכוזיות תיק האשראי בבנקים ירדה, דבר לא טוב, האשראי העסקי יורד בעוד האשראי למשקי הבית, במיוחד למשכנתאות, עולה בשיעורים גבוהים וזה חמור". המפקחת על הביטוח ושוק ההון באוצר, דורית סלינגר, ציינה כי "ניהול כספים בשוק ההון זה ניהול סיכונים ויהיו תמיד נפילות והחזרת כספים וזה קורה כל פעם בעקבות משבר. השאלה היא לגבי אופן ניהול הסיכונים. נעשו הרבה דברים. אנחנו דורשים מתן אשראי כנגד בטחונות ומגבלות, ויש השלכות משמעותיות לגבי העברות בנקאיות וגם לגבי אגרות חוב. אנו עומדים לקראת פרסום מסקנות ועדת גולדשמידט על מתן אשראי לחברות שכשלו, לרבות סינדיקציות עם הבנקים". עו"ד נילי אבן חן מהתנועה לאיכות השלטון, הסכימה עם הח"כים ואמרה כי "נדרשת ועדת חקירה לבדוק כיצד מישהו שהיו לו בקושי 150 מיליון שקל הצליח לרכוש עשרות חברות מהכסף של כולנו. צריך לוודא שבזמן אמת הרגולציה תפעל ותפעל נכון. כל הזמן מתארים איך ישמרו שהחתול לא יאכל מהשמנת במקום להפריד, כך שהחתול והשמנת יהיו בחדרים נפרדים". עמדה אחרת השמיע מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, שאמר כי "בשנים האחרונות חונקים את השוק עם עודף רגולציה והתוצאות כבר ניכרות בשטח וחברות רבות נטשו את השוק הישראלי".