שותף במכון רישוי מבקש לתבוע את מנהלת החשבונות

שלומי מישקיט, שותף במכון רישוי בכפר סבא בשם "טסט בשרון", מבקש מבית המשפט המחוזי בלוד להתיר הגשת תביעה נגזרת בשמה של החברה המפעילה את המכון בסך 2.83 מיליון שקלים נגד מנהלת החשבונות של מכון הרישוי. זאת בטענה כי מנהלת החשבונות, שושנה קרסיק מרעננה, ביצעה רישומים כוזבים בספרי המכון וסייעה למנהלו ולאחד הבעלים, גדי רקה מתל אביב, לגנוב מיליוני שקלים מכספי המכון. מישקיט, המחזיק ב-42% ממניות חברת טסט בשרון, מציין כי בינו לבין שותפיו, גדי רקה (33%) ושי בורשטיין (25%), מתנהלת כיום בוררות במסגרתה הגישה טסט בשרון תביעה נגזרת נגד רקה בגין מעשי הגניבה מהמכון, ונגד בורשטיין בטענה לרשלנותו בפיקוחו על מעשיו של רקה. אולם מנהלת החשבונות שושנה קרסיק מרעננה אינה חתומה על הסכם בוררות, ועל כן חייבת טסט בשרון לתבוע אותה בבית המשפט בגין חלקה בגניבה הנרחבת מכספי המכון על-ידי מנהלו גדי רקה. מישקיט מציין כי זוהי בוררות שנייה שמנהלים הצדדים לאחר שבשנת 2009 הוא הגיש תביעה נגד רקה, בטענה כי נטל לכיסו 2.2 מיליון שקלים שהוצאו ממישקיט בטענה כי ישמשו לצרכי המכון. בפברואר 2012 ניתן פסק הבוררות המחייב את רקה בתשלום מלוא סכום התביעה בסך 2.2 מיליון שקלים. לטענת מישקיט, באוקטובר אשתקד מסרו לו שני עובדים לשעבר שפוטרו מעבודתם במכון, תצהירים המפרטים גניבות רחבות של גדי רקה מכספי המכון, ותיארו את דרכי ביצוען. בתביעה נאמר כי מבדיקת כרטסת "קופת המזומן" של המכון הסתבר כי הסכומים שהופקדו במזומן בחשבון המכון בבנק נמוכים בהרבה מהסכומים שהופקדו בו לכאורה על-פי הכרטסת. בתביעה מצוין כי התפקיד של הפקדת המזומנים בחשבון הבנק הוטל על הנתבעת. בתביעה נטען כי שני העובדים העידו כי ההפקדות בוצעו בפועל על יד גדי רקה, ואחד מהם סיפר כי רקה נתן לו מזומנים שהוציא ממעטפות המזומנים של המכון וביקש ממנו להעבירם לבני משפחתו. לטענת מישקיט, הנתבעת סייעה בידי רקה ביודעין להוציא מהמכון כספים רבים ששולמו לכאורה לעובדים פיקטיביים ואת הכספים הללו נטל רקה לכיסו בידיעתה. בנוסף ערכה הנתבעת בעבור העובדים הפיקטיביים תלושי שכר פיקטיביים, דיווחה עליהם לשלטונות מס הכנסה וביטוח לאומי, ערכה בעבורם שיקים, אולם כספי המשכורות נלקחו על-ידי רקה. בנוסף סייעה הנתבעת לרקה ליצור רישום כוזב של הלוואות פיקטיביות בכרטיסיות ובתלושי השכר של העובדים, והייתה שותפה בניהול הכוזב של מערך ההלוואות הפיקטיביות. עוד התברר מבדיקת ספרי המכון, כי המכון רכש חשבוניות פיקטיביות ו"שילם" לספקים פיקטיביים, ואת התשלומים ל"ספקים הפיקטיביים" נטל רקה לכיסו. לטענת מישקיט, הנתבעת סייעה לרקה וערכה כרטסות ספקים מזויפות, תוך שהיא מוסרת לשותפים האחרים במכון דוחות שבועיים שקריים ומסווה את גניבת הכספים ששולמו לספקים מעיני השותפים במכון. עוד נטען בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד דוד הורוביץ, כי באמצעות כרטיס האשראי של המכון נבזזה קופת המכון באופן שיטתי על-ידי רקה. הלה העביר לעצמו ולאחרים סכומי כסף גדולים תוך שימוש בכרטיס האשראי, כאשר הנתבעת מסייעת לו לעקוף את ההוראות שאותן הצטוותה לקיים, שלא לאפשר שימוש בכרטיס בחתימה אחת בלבד אלא רק בצירוף חתימותיהם של השותפים הנוספים. לדברי מישקיט, בתמורה להעלמת העין וההטעיה המכוונת והזדונית שלו ושל בורשטיין, קיבלה הנתבעת תמורה מגדי רקה בדמות בונוסים שקיזזו הלוואות בהיקף עשרות אלפי שקלים שקיבלה מכספי המכון וכך לא נאלצה להחזירן. בנוסף קיבלה העלאה בשכרה החודשי מ-6,500 שקלים עם תחילת עבודתה באוגוסט 2008 לשכר הנוכחי של 11,500 שקלים, מתנות לחגים ו/או לאירועים פרטיים בסכומים אדירים ולא מקובלים דוגמת 5,000 שקלים מתנה לחג, רכישת סמארטפונים על חשבון המכון עבורה ועבור בנותיה. לסיכום נטען, כי הנתבעת הייתה מעורבת ברישומים הכוזבים של ההלוואות לעובדים, תלושי שכר, דיווח לרשויות, קבלת חשבוניות פיקטיביות, רישום פיקטיבי של תשלומים בדוחות השבועיים, רישום כוזב של הפקדות בבנק בכרטסת קופת המזומן, בדיקת חשבוניות פיקטיביות והחלפתן, הוצאת מזומן ממעטפות המכון ועוד. אשר על כן מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעת בהשבת הכספים שנגנבו על-ידי גדי רקה בסיועה ובידיעתה ותוך הפרת חובות האמון שלה.