"האזרחים סומכים על הפקיד הממשלתי שישמור על האינטרס הציבורי, והנה תוך זמן קצר - הוא עובר לצד השני של המתרס, ומייעץ לגוף הפרטי שעליו פיקח, כיצד להתמודד עם הביקורת הממשלתית. זה יוצר תחושה רעה בציבור של קומבינות ויד-רוחצת-יד", כך אמר (יום ד', 22.1.14) יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ
אמנון כהן (שס), שהאשים כי עד היום טרם הוגש כתב אישום נגד פקיד ממשלתי שעבר על חוק הצינון.
הוועדה לביקורת המדינה מתכוונת כעת לקדם עידכון לחוק הצינון לבכירים הפורשים מהשירות הציבורי לחברות עסקיות.
בנייר עמדה שהגישה בנושא התנועה לאיכות השלטון, נרשמו כמה המלצות מרכזיות הדורשות עידכון. התנועה טוענת כי יש צורך בשינויים חקיקתיים רבים, אשר מן הראוי כי משרד המשפטים יוביל אותם. כן נדרשת לדעתה קביעת נהלים ברורים ובעיקר מעקב אחר יישום הוראות החוק, אשר היא קובעת כי מן הראוי שייעשה על-ידי
נציבות שירות המדינה.
בין היתר, נקבע, נוכח השינויים שחלו במשק הישראלי, מן הראוי להרחיב האיסורים הקיימים על ייצוג, הן מול עמיתים/קולגות והן ביחס למוסדות ציבור נוספים מולם עבד הפורש. כמו-כן, דורשת התנועה להחיל תקופות צינון דיפרנציאליות הנותנות מענה לפורשים השונים ולצורך בצינון שלהם. לשיטת התנועה, דין מנכ"ל אינו כדין פקיד זוטר יותר.
כמו-כן, קובעת התנועה, כי מן הראוי להוביל אכיפה משמעותית שתבוא לידי ביטוי בדין משמעתי ובקנסות ועיצומים כספיים לשרשרת הנוגעים בדבר: הפורש, המעסיק וכן עובדים הממשיכים לפעול מול הפורש. בנוסף, היא קובעת, יש לפרסם את ההגבלות החלות על הפורשים. "כידוע אחת הערובות העיקריות לתקינות מהלכי רשויות השלטון השונות היא הפומביות והשקיפות של מעשיהן והחלטותיהן", נאמר בנייר העמדה.
נציב שירות המדינה: עלייה בבקשות לקיצור הצינון יו"ר הוועדה כהן פירט בדיון מספר דוגמאות רלוונטיות. כך למשל, תיאר כיצד מנכ"ל משרד האוצר פרש לתפקיד יו"ר בנק דיסקונט, החשב הכללי הפך למנכ"ל "
החברה לישראל", מנכ"ל נוסף באוצר, ליו"ר הדירקטוריון של נס טכנולוגיות ואי.די.בי, והמפקחת על הבנקים - למנכ"לית
בנק לאומי.
יו"ר הוועדה הוסיף כי מאז 2010 מפעילה חברת רון בינה אקטוארית בע"מ את מאגר המידע הסטטיסטי בביטוח רכב חובה. החברה זכתה במכרז של המפקח על הביטוח, אך אין למתחרה אחר כל סיכוי, כיוון שהנהלת החברה מורכבת כולה מפקידים בכירים לשעבר באגף המפקח על הביטוח. כך יו"ר החברה היה בעבר המפקח על הביטוח, המנכ"ל והאקטואר הראשי, היה פקיד בכיר במשרד המפקח, והאקטואר היועץ הוא אקטואר ראשי לשעבר במשרד המפקח.
כהן הוסיף כי במקרים אלו כולם, אומנם נשמר החוק, אך הבעיה נוצרת אצל פקידים זוטרים יותר - שכלל אינם מדווחים על המעבר לחברה הפרטית. כהן הדגיש כי הוועדה תקדם את הצעת החוק הפרטית של ח"כ
מיקי רוזנטל כהצעת ועדה, וביקש כי משרד המשפטים יבחן את כל נושא הפורשים ותקופת הצינון המדורגת לעובדים שונים.
נציב שירות המדינה, משה דיין, השיב כי היום הובהרו הכללים והנורמות החלות על עובדים העומדים בפני פרישה, והם הוכנסו לתקנות שירות המדינה כבר לפני ארבע שנים. "יש מקרים בהם הצינון הוא לעולם. משנת 2009 הוגשו 102 בקשות לוועדת ההיתרים של עובדי המדינה, המבקשים לקצר את תקופת הצינון או לעבור לגוף עליו פיקחו בעבר. יש עלייה במספר הבקשות, מהתקופה שלפני שנת 2008", אמר.
ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) הדגיש כי חוק הצינון במתכונתו הנוכחית אינו עונה לצרכים המודרניים, ומהווה אחת הסיבות המרכזיות לפגיעה במעמד השירות הציבורי. לדבריו, "הפיקוח על-ידי הממונים לוקה בחסר ופתרון מרכזי לכך היא השקיפות. יש לחייב את השירות הציבורי לפרסם באתר האינטרנט על מי חל הצינון ובאיזה
ניגוד עניינים הוא מצוי". ח"כ באסל גאטס (בל"ד) ציין כי לא ניתן לפתור הכל בעזרת חקיקה - ותרבות ארגונית, שקיפות וטוהר המידות אינם מתחום המשפט.
ח"כ
מלי פולישוק-בלוך, מרכזת הוועדה לבדיקת קשרי הון-שלטון, סקרה את מסקנות הוועדה כי על
מבקר המדינה להגביר את הפיקוח על השקיפות, הצהרות-ההון והגילוי הנאות של בעלי עניין ומשקיעים. לדבריה, יש חוקים נוספים שיש לחוקק, להבדיל בין תפקידים שונים, בכירים וזוטרים, ולחייב כל רשות ציבורית לפרסם את רשימת העובדים שפרשו ממנה, ולכמה זמן. היא הדגישה כי הכללים צריכים לחול גם על נבחרי הציבור, כשהדוגמה הבולטת היא החברות העסקיות בבעלות שר הביטחון לשעבר
אהוד ברק.
פרופ' אברהם פרידמן, יו"ר הוועדה ונציב שירות המדינה לשעבר, הוסיף כי חוקים שלא ניתן לאכוף, עדיף לבטל. "אין מדובר בהענשת העובד אלא בהפרדת רשויות. המדינה צריכה לשאת בעלויות הצינון - כי הדבר יחסוך הון רב", ציין. לדברי דני חורין, נציג משרד המשפטים בדיון, ברשויות האכיפה הצינון ארוך יותר משנה ובהן החוק הטיל על העובד גם חובת-דיווח.
לדברי מבקר המדינה לשעבר ויו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל,
מיכה לינדנשטראוס, בימים אלו מקודמת הצעה לקוד אתי לחברי הכנסת. "מדובר בהצעה מבורכת אך במקביל לכך, יש לקדם קוד אתי גם לשרי הממשלה. ההצעה שנוסחה על-ידי ועדת נאמן לוקה בחסר, ולכן יש לקדם את ההצעה בהתאם לנוסח הקודם כפי שקבעה ועדת שמגר". עו"ד גליה שגיא, מנהלת העמותה, הוסיפה כי "יחסי הון ושלטון אינם מאפיינים רק את ישראל ואינם פסולים לכשעצמם. עם זאת, על הקשר להיות גלוי, שקוף ומוסדר. על נבחרי הציבור לפרסם את הצהרות ההון לציבור ולו בתמציתן. ראוי שנושא השקיפות יוגדר כערך מרכזי בפעילות הרשות המבצעת".
