עלא סאלם, פלשתיני תושב רמאללה, בן 25, הגיש תביעת נזקי גוף נגד שירות הביטחון הכללי בטענה לנזקים קשים שנגרמו לו עקב התעללות ועינויים במהלך חקירתו. לדבריו, באוקטובר 2008 הוא נעצר בביתו על-ידי חיילי צה"ל ובמהלך חקירותיו על-ידי השב"כ עבר התעללויות ועינויים מצד חוקרי השב"כ והסוהרים.
בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בירושלים, נאמר כי התביעה חזרה בה מכתב האישום שהוגש נגד התובע והוא זוכה מכל אשמה ושוחרר. לדבריו, קודם לחזרתה של התביעה מהאישום נגדו, העלו באי-כוחו טענות פסול כלפי הודאותיו וטענו כי הן אינן קבילות מאחר שניתנו לאחר התעללויות ועינויים שעבר.
לדברי התובע, הוא הוחזק בתא בידוד משך שלושה ימים בהם התנאים היו קשים ביותר - התא היה קר, לח ומטונף, עלו ממנו ריחות של צחנה ועובש, שרצו בו ג'וקים ועכבישים. לדבריו, חוקריו אמרו לו כי הוא יתחנן להודות במיוחס לו כדי לגאול עצמו מהסבל והייסורים.
עוד טוען התובע, כי במשך יומיים הוא נכבל למיטת קומתיים עשויה בטון ונקשר בידיו וברגליו למיטה. לדבריו, משך יומיים לא סופקו לו תנאי מחיה אנושיים ובסיסיים, לא ניתנה לו גישה לשירותים והוא נאלץ להטיל את צרכיו באופן משפיל, מבזה ובלתי אנושי, וזאת על גופו ובגדיו.
לטענת התובע, כל הזמן בו הוא היה אזוק למיטה התבקש להודות במיוחס לו. משסירב, איים עליו אחד החוקרים כי יעצור את כל משפחתו ויענה גם אותם, וחוקר אחר היכה אותו על אפו עם קסדת סוהר, דבר שהוביל לאיבוד הכרתו.
לדברי התובע, הוא הוחזק במעצר במשך מספר שבועות בהם היה נתון להתעללות קשה, חש מושפל ומבוזה, וסבל ממצוקה ומכאב מאלימות שספג, וחש כי שלוחי השב"כ ושירות בתי הסוהר אינם מתייחסים אליו כפי שראוי להתייחס לבני אדם, בלשון המעטה.
טרם מעצרו, נאמר בתביעה, היה התובע אדם בריא בגופו ובנפשו, אולם בעקבות העינויים שעבר הוא סובל מנזקים נפשיים קשים המונעים ממנו לנהל חיים רגילים.
התובע טוען באמצעות עוה"ד סמדר בן נתן ומיכל פומרנץ, כי כיום הוא סובל מדיכאון קליני חמור ומתסמונת פוסט-טראומטית, סובל מחרדות קשות וממצוקה נפשית, סובל ממחשבות על חוויותיו הטראומטיות, ובשל כל אלה אינו יכול לעבוד או ללמוד.
עוד טוען התובע, כי עצמאותו נגזלה ממנו, חייו כפי שהיו טרם מעצרו לא ישובו לעולם, שגרת חייו נעצרה, ולא יהיה בכל סכום כספי כדי לפצות אותו על הסבל שנגרם לו ולהשיב לו את בריאותו הנפשית.
בית המשפט מתבקש לפסוק לתובע פיצויים בגין אובדן השתכרות בעתיד ובעבר בסכום מוערך של 1.7 מיליון שקלים, כאב וסבל בסך 300,000 שקלים, וטיפולים נפשיים בעתיד. בנוסף מתבקש בית המשפט לפסוק לתובע לפי שיקול דעתו פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה וכן לחייב את השב"כ בתשלום פיצויים עונשיים הרתעתיים.
