ועדת השרים לחקיקה אישרה (יום ב', 27.1.14) הצעת חוק שהגישו חברות הכנסת אורלי לוי-אבקסיס (הליכוד ביתנו) ושולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) המונעת חשיפת פרטים על מותקפת מינית, בפני מי שתקף אותה - ומבקש להשתחרר.
חוק שנחקק בשנת 2004 מאפשר לבית משפט להטיל על עבריין מין מגבלות על מגורים או על עבודה בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה. על-מנת לקבוע מגבלות כאלה רשאי בית המשפט למנות מומחה מטעמו שיחווה דעה על מצבו של הנפגעת, כולל הערכת הנזק הנפשי שעלול להיגרם לה אם לא יוטלו מגבלות על העבריין. אולם מאז שנחקק החוק כמעט שלא נעשה בו שימוש, ומעטות הנפגעות שביקשו לאסור על עבריין המין לחזור להתגורר בקרבת מקום מגוריהן.
הצעת החוק, שהוכנה בשיתוף איגוד מרכזי הסיוע, מבקשת למנוע מצב שחוות דעת אשר כוללת פרטים אינטימיים של הנפגעת ומשפחתה - תיחשף בפני התוקף. במקום זאת, יועבר החומר הרגיש לעיונו של בית המשפט בלבד כאשר עבריין המין יקבל את תמצית המידע הנחוץ לו לניהול ההליך.
נשים שעברו פגיעה מינית מתמודדות יום-יום עם הכאב והטראומה. חלקן פונות למרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית לקבל עזרה, חלקן מבקשות ליווי בהליך הפלילי, ורק חמישית מהן מעזות להתלונן במשטרה, כאשר במרבית המקרים התיק נסגר מחוסר ראיות. המעטות שבחרו להתלונן ואף זכו לאמון מערכת המשפט נאלצות להתמודד עם קשיים נוספים מלבד המאמצים לשקם את חייהן בעקבות הפגיעה שעברו. החשש מהיום בו ייתקלו באדם שפגע בהן ויצא לחופשי בתום תקופת המאסר והחרדה מפני נקמה או התנכלות מצידו הם מנת חלקן של נפגעות, ועלולים להקשות ולעכב את הליך השיקום הקשה ממילא.
לוי-אבקסיס אמרה כי "הצעת החוק באה לתקן מצב אבסורדי ולא-סביר בו פרטים אינטימיים ורגישים של נפגע עבירה מועברים לרשותו של הפוגע ללא כל חיסיון המתבקש בנושאים כה רגישים מעין אלו". עו"ד ליאת קליין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, טוענת כי "פעמים רבות הנפגעות כלל אינן מכירות את החוק והמדינה שאמורה להגן עליהן כושלת בתפקידה בשעה שאינה מיידעת אותן בדבר האפשרות להפחית את הסיכוי למפגש עם התוקף. הצעת החוק תקל על ההתמודדות של נפגעות תקיפה מינית לאחר שחרורו של העבריין לחופשי ותאפשר להן לממש את זכויותיהן כפי שמעניק החוק".