"בנק ישראל מנסה לייצר הרתעה פסיכולוגית למול השוק והספקולנטים, אבל רק התמדה לאורך זמן בתוכנית הרכישות ורטוריקה נוקשה יותר עשויות להשיג את המטרה" - כך כותבים (יום ד', 29.1.14) במחלקת המחקר של FXCM.
אתמול בנק ישראל פעל לנסות ולדחוף את שער החליפין מעלה, כאשר רכש על-פי הדיווחים עוד כמה מאות מיליוני דולרים, וזאת לאחר שביצע גם ביום שני רכישה מצומצמת יותר. אולם, ההשפעה על תנועת המחיר, כמו בכל הפעמים הקודמות בחודשים האחרונים, הייתה מינורית והצמד עדיין נותר מתחת לרף 3.50 שקלים לדולר.
ב-FXCM אומרים כי יהיה זה מוגזם לצפות שבנק ישראל לבדו יוכל לשנות את המגמה של הדולר-שקל. "בסופו של דבר, על-פי ההערכות ואיתותי הבנק, הריבית אמורה לעלות במחצית השנייה של השנה, ובכך יתרחב פער התשואה בין הדולר לבין השקל, שהרי כאמור הבנק הפדרלי אמור להותיר את הריבית ללא שינוי גם השנה. זהו גורם אשר יתרום לתיסוף השקל בטווח הארוך יותר", הם מציינים.
בינתיים הצמד שקל-דולר ממשיך לדשדש בטווח שבין 3.475 ו-3.50, ורק פריצה לכאן או לכאן תעזור להתוות את הכיוון של המהלך הבא, לדברי FXCM.
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, אמר כי "היצעי המט"ח מצד המגזר העסקי ופעילות סוף-תחילת החודש הקלנדרי לתשלומי שכר ומיסים ממתנים את פוטנציאל פיחות השקל". לדבריו, בנק ישראל יידרש לרכוש דולרים בהיקפים משמעותיים ולאורך זמן, במטרה למנוע את ייסוף השקל עד לרמת 3.48 שקלים לדולר.
כיצד הוא יעשה זאת? פריימן מסביר כי באמצעות שימוש במדיניות עקבית של רכישת דולרים סביב רמת 3.48 שקלים לדולר, בנק ישראל יוצר באופן לא רשמי שער רצפה לדולר ובכך נמנע מהצורך לקבל הסכמה רחבה של משרדי הממשלה ובראשם משרד האוצר למהלך כה משמעותי. "כמבוגר האחראי, בנק ישראל פורס רשת הגנה לתעשיה הישראלית סביב רמת 3.48 שקלים לדולר", הוא מסביר.
