השיבו סכומי עסקות שבוצעו בכרטיס גנוב

ישראכרט נתבעת להשיב לבעלים של עסק לממכר אלקטרוניקה- טלפונים ניידים, מחשבים, מצלמות וכו' את סכום העסקות שביצע אצלה לקוח באמצעות כרטיס אשראי גנוב. בתביעה שהוגשה על-ידי אוריינט היי- טק מירושלים לבית משפט השלום בתל אביב כנגד ישראכרט נאמר כי ישראכרט העלתה כלפי התובעת טענה לפיה היא לא הקפידה על נהלי העבודה המוסכמים, וכי במקרה הנדון לא ביצעה השוואה בין החתימה שעל גבי השוברים לבין חתימת הלקוח על גב כרטיס האשראי. עד טענה ישראכרט כי היה על התובעת לזהות את הלקוח באמצעות תעודה מזהה, ולוודא כי הפרטים המופיעים על התעודה המזהה אכן הינם אותם הפרטים המופיעים על גב כרטיס. לדברי ישראכרט במקרה הנדון הפרטים המופיעים בצילום תעודת הזהות של הלקוח שביצע את הרכישות אצל התובעת אינם תואמים לפרטיו של מחזיק כרטיס האשראי החוקי המוטבעים על הכרטיס עצמו, והחתימה על שוברי העסקות אינה תואמת לחתימת הלקוח בגב הכרטיס. ואולם לטענת אוריינט היי-טק היא פעלה בזהירות הדרושה וערכה בדיקה יסודית ובדקה את כל הפרטים של הלקוח על-פי תעודת הזהות שמסר לה, ומצאה כי הם זהים לפרטים הנמצאים על גב כרטיס האשראי שמסר לה. לדברי התובעת היא החתימה את הלקוח על גבי שוברי התשלום, בדקה את חתימתו ומצאה התאמה בין החתימה על גבי כרטיס האשראי לבין החתימה על גבי השוברים וקיבלה אישור ממוכן מישראכרט. בתביעה נאמר כי בפני התובעת הוצגה תודת זהות עם תמונה התואמת את מראה הלקוח אשר ניצב בפניה, רכש ממנה מחשבים תוך שהוא טוען בפניה כי הוא בעל חברה לקבלנות ולשיפוצים. התובעת סבורה כי טענתה של ישראכרט בדבר אי-התאמה בין החתימות הינו עניין שעל המשטרה היה לחקור בו, וכי היא אינה "כלב השמירה" של ישראכרט, וכי במקרה הנדון היא עשתה די, וישראכרט אינה יכולה לחייב אותה בטענה ש"הכרטיס אינו חוקי" וזאת רק משום שבעל הכרטיס התלונן אצלה. עוד נאמר בתביעה כי התובעת לא הוזהר מבעוד מועד על-ידי ישראכרט על היות הכרטיס גנוב או מזויף, וכי המכשיר בבית העסק של התובעת לא הראה עת הועבר בו מספר פעמים במהלך יומיים כי יש פגם, תקלה, גניבה וכדומה אשר יש בהם כדי למנוע ממנה מלבצע את העסקות. לטענת התובעת באמצעות עו"ד מלכה ברגרזון אין זה סביר כי היא "תתפוס" גנבים ותישא באחריות למקרים בהם הגנבים אינם נתפסים, ולישראכרט לא קמה הזכות לגלגל עליה את הנזק אשר ספגה עקב ביטול החיוב בטענה של שימוש לרעה בכרטיס אשראי. התובעת מבקשת מבית המשפט לחייב את ישראכרט להשיב לה את סכום ערך העסקות שלא הושבו לה בסך 106,000 שקלים.