הצעת חכירה להתנחלויות מבודדות

נציגי ארה"ב בשיחות השלום בין ישראל לפלשתינים הציעו לצד הפלשתיני עסקת "חכירה" להתנחלויות ביהודה ושומרון, שנמצאות מחוץ לגושי ההתיישבות הגדולים, אך הרשות הפלשתינית דחתה את העסקה הזו על הסף. כך חשף (יום ו', 31.1.14) העיתונאי אבי יששכרוף מוואלה. המקורות הפלשתינים אמרו כי ההצעה מתייחסת להתנחלויות גדולות, במיוחד באזור רמאללה, ובהן אלי, עפרה ובית אל. מקורות אחרים, לעומת זאת, טענו כי ההצעה הופנתה לכל ההתנחלויות שמחוץ לגושים הגדולים, כולל אלו שנחשבים מבודדים. ישראל צפויה לשמור על גושי התיישבות הגדולים בכל עסקה עתידית המבוססת על קווי 1967, עם חילופי שטחים. מטרת ההצעה הייתה להותיר את ההתנחלויות כסוג של שטח ישראלי, בלב ליבה של המדינה הפלשתינית, מבלי שהאזור ייחשב כחלק ממדינת ישראל. בדרך זו, ישראל לא צריכה לעקור יישובים, שהם ביתם של עשרות אלפי תושבים הגרים מחוץ לגושים. הרעיון, על-פי המקורות הפלשתיניים הבכירים, הוצג כ"מחשבה אמריקנית", למרות שברור היה לצוות המשא-ומתן הפלשתיני כי מדובר בהצעה שמקורה בצד הישראלי. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר השבוע כי אין בכוונתו לפנות בכוח מתנחלים מיהודה ושומרון. "אני לא מתכוון להסיר אף לא התנחלות אחת, ואני לא מתכוון לעקור אף ישראלי", הואא אמר בתחילת החודש בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס שבשוויץ. מקור רשמי במשרד ראש הממשלה אמר השבוע שנתניהו רוצה שמתנחלים שיגורו באזורים שאינם תחת ריבונות ישראלית יהיו בעלי זכות בחירה - להישאר שם תחת השלטון הפלשתיני או לעבור למקום הנמצא תחת שלטון ישראל. משרד ראש הממשלה ניסה בשלב מאוחר יותר לאפיין את עמדתו של נתניהו כספין שמטרתו להביא להודעת דחייה מצד הפלשתינים שתאפשר לישראל להציג אצ נשיא הרשות, מחמוד עבאס, כסרבן השלום. אבל הרעיון המרכזי של ישראל, על-פי אותם הגורמים הפלשתיניים הבכירים, הוא לא להותיר התנחלויות תחת הריבונות הפלשתינית, אלא להחכיר אותן לתקופה של כמה עשרות שנים. מסגרת הזמן המדויקת לא עלתה לדיון, אך היה זה ברור כי מדובר בתקופה של יותר מ-50 שנים. בתמורה, הרשות הפלשתינית הייתה מקבלת פיצוי מבחינה כלכלית. הפלשתינים דחו כאמור את הרעיון. הרשות הפלשתינית נקטה עמדה חד-משמעית בנושא במשא-ומתן: אם המתנחלים רוצים להישאר על אדמות מדינת פלשתין, הם חייבים לעשות זאת כאזרחים פלשתיניים לכל דבר ועניין, ולציית לחוקיה של המדינה החדשה.