שרי האוצר והפנים רשאים למנוע מעירייה הורדה של הארנונה במטרה למשוך חברות היי-טק, וזאת בין היתר כדי למנוע פגיעה בערים סמוכות. כך קובע (יום ב', 3.2.14) בג"ץ.
עיריית ראשון לציון עתרה בשנת 2010 לבג"ץ, לאחר שהשרים סירבו לאשר לה להפחית ב-50% את הארנונה ממפעלי עתירי ידע ובתי תוכנה. בחודש שעבר עדכנה המדינה, כי הושלמה הכנת כלי עזר ממוחשב שיאפשר לשרים להשוות בין הרשויות השונות בבואם להחליט בנוגע לארנונה למגזר ההיי-טק.
השופט
נעם סולברג אומר, כי בנושא זה מתנגשים שני אינטרסים: זה של העירייה למשוך מפעלי היי-טק, וזה של הממשלה להתחשב באינטרסים של הרשויות הסמוכות ולמנוע פגיעה בהכנסותיה של אותה רשות עצמה. במקרה הנדון, החלטתם של השרים היא סבירה ולכן אין מקום להתערבות של בג"ץ, הוא קובע.
ראשון לציון היא אחת מחמש הרשויות המקומיות החזקות בישראל, מציין סולברג. הארנונה בה להיי-טק גבוהה רק במעט מאשר בחלק משכנותיה החלשות ממנה, ובמצב כזה פוחתת עוד יותר נכונותו של בית המשפט להתערב בשיקול הדעת המינהלי. "משקלם של שיקולי התקציב וסדרי העדיפויות הריהו גדול, והשרים רשאים, על בסיס זה, לעצב את המדיניות בנדון", מוסיף סולברג.
סולברג אומר, כי הפקדתם של על אישור הארנונה מלמדת "על חשיבות ההיבט הממלכתי הכולל, עד כדי העדפתו בהתאם לנסיבות על פני השיקול המקומי. מטבע הדברים הרשות המקומית אינה מתמקדת די הצורך באינטרס הציבורי הרחב, כי אם באינטרס המקומי. על השרים למלא את החסר ולאזן כנדרש".
לדברי סולברג, לא ניתן לאפשר "מלחמת מחירים" בין הרשויות המקומיות, אשר תועיל למפעלי ההיי-טק על חשבון כלל התושבים. הוא מציין, כי עלות השירותים העירוניים לחברות היי-טק נמוכה מלמגזרים אחרים, וחברות אלו יכולות להעתיק בקלות את מקום מושבן - מה שמחייב שהשרים ימנעו יצירת ריכוז תעשיה להיי-טק רק בערים החזקות.
השופטים
יורם דנציגר ו
ניל הנדל הסכימו עם סולברג. את העירייה ייצג עו"ד אופיר ארגמן, ואת המדינה - עו"ד שוש שמואלי.
