"היו כאן רק עובדי גשר הפיקוד, רק שעכשיו הם כולם טוענים שהם כולם אפסנאים קטנים מסכנים, אבל זה לא בדיוק ככה". כך אמר (23.1.14) שופט בית משפט השלום בתל אביב,
עידו דרויאן, על עדויותיהם של בכירי קרן ההשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות במשפטו של יצחק רוכברגר.
רוכברגר, ראש עיריית רמת השרון, מואשם שקיבל במרמה מהקרן 120,000 שקל בגין החזר הוצאות פרטיות בעת ששימש כיו"ר שלה. דרויאן המשיך בדבריו את המשלת הקרן לספינה, בה החל הסניגור, עו"ד
ליאור אפשטיין, והתייחס לכך שכל הבכירים לשעבר - כולל המנכ"לים ומי שהיה יו"ר הסתדרות הפקידים - גלגלו זה על זה את האחריות לאישור הוצאותיו של רוכברגר.
הדברים נאמרו במהלך עדותו של מי שהיה מזכיר הקרן, יוסי שטורם. לדבריו, רוכברגר עצמו היה מביא לו מעטפה ובה חשבוניות, אותן לא בדק - בניגוד להרגלו - משום שרוכברגר היה בכיר ממנו בשתי דרגות. כל שבדק היה, שסכום הקבלות אינו עובר את התקרה של 6,000 שקל בחודש שאישר דירקטוריון הקרן. שטורם הודה, כי היה צריך לבדוק כל חשבונית, אך מכיוון שנתן אמון ברוכברגר - לא עשה זאת.
טלוויזיה ב-4,999 שקל "אני לא הייתי משלם הוצאה שאני יודע שאינה קשורה למטרות הקרן", הדגיש שטורם. כאשר נשאל היכן הדבר נאמר בהחלטת הדירקטוריון, השיב: "זה לא כתוב. אבל יש פשט ויש דרש. הפשט אולי זה הוצאות בפועל. המשמעות שהתכוון הדירקטוריון כפי שאני מפרש אותה, או כפי שאחרים פירשו אותה וכפי שהיו"ר [רוכברגר] מן הסתם פירש אותה, זה הוצאה למטרות הקרן ולא כל הוצאה שהיא".
לדברי שטורם, אם הגיש רוכברגר קבלה שלא נראתה לו, הוא פנה בנושא למנכ"ל הקרן - גבע שגיא ואחריו
גיל ברטל. המנכ"ל היה פונה ליו"ר הסתדרות הפקידים דאז,
ליאון מורוזובסקי, שהיה מחליט בנוכחותו של רוכברגר האם לאשר את ההחזר. "כל הוצאה שיש בה ולו בדל של הצדקה למטרות הקרן, לא הייתי פותח עימות עם יו"ר הקרן", הוסיף. שטורם אמר, כי בכל מקרה של קבלה בעייתית - ניסה רוכברגר להראות שהיא קשורה לפעילותו בקרן.
שטורם התייחס לרכישת טלוויזיה בידי רוכברגר ב-4,999 שקל. לדבריו, כאשר הגיש רוכברגר קבלה של שופרסל בסכום זה, אמרה אחת המזכירות: "מדהים, בדיוק עכשיו יש מבצע על טלוויזיה בשופרסל ב-4,999" - וכך התברר שזה מה שרכש רוכברגר ודרש החזר. שטורם פנה לברטל, והלה העביר את הקבלה לאישורו של מורוזובסקי.
"אף אחד לא רצה להתמודד" דרויאן שאל את שטורם האם ידע שהחזר ההוצאות הוא למעשה שכר או גמול במסווה. שטורם השיב, כי לא ידע זאת בוודאות, אך זה היה הרושם שהלך והתחזק ו"הייתה תחושה כזאת ברקע". לדבריו, אם רוכברגר לא יכול היה לקבל שכר, ייתכן שהקרן פנתה למסלול של החזר הוצאות, אבל אלו אינן יכולות להיות "מן הגורן ומן היקב". שטורם הוסיף, שהיועץ המשפטי של הקרן, עו"ד אורן ששון, "לא טבל את ידיו בסיפור הזה".
שטורם המשיך: "אף אחד בעצם לא רצה להתמודד עם הבעיה חזיתית, אולי אף אחד לא רצה להתמודד עם איציק חזיתית, או שוב לשפוך חומר תבערה על הסכסוכים שגם ככה היו קיימים שם בתוך הקרן. לכן היה חשש להיכנס לסמטה הזאת של החזרי ההוצאות למיניהן".
"שלוש אצבעות מאשימות" שטורם אמר עוד: "הניסיון להפנות אצבע מאשימה כלפַי או כלפֵי אנשים אחרים בקרן, שלא נהגו כפי שהיו צריכים לנהוג, ואני הראשון שאגיד שהיו דברים שהייתי צריך לעשות אחרת, הוא בעצם הפניית שלוש אצבעות מאשימות כלפי האיש שיושב מאחוריך [רוכברגר].
"בטוח שהיו פרצות ודברים לא נוהלו כמו שצריך. אבל כשבא בן אדם שהוא זה שהמציא את המקום, הוא היה מנכ"ל והוא היה יו"ר, והוא מכיר את כל הפרצות והוא יודע לזהות אותן הכי טוב מכולם, והוא נכנס דרך הפרצות האלה ולוקח את מה שהוא לוקח, לבוא בטענות על האנשים שלא שמרו? לדעתי יש בזה הרבה עוול".
שטורם דחה את טענתו של מורוזובסקי, לפיה שגיא טמן פח לרוכברגר בכך שאישר הוצאות שלא היה צריך לאשר, ואמר ששגיא אינו כה מתוחכם. לדבריו, הוא עצמו לא הזהיר את רוכברגר מפני הגשת חשבוניות כאלו, משום שיחסיהם לא היו קרובים והם שוחחו "אולי פעם בחודשיים".
